# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1774/63/13/

וזה בחינת יין נסכים בשעת הקרבן, שאז מעלין מבהמה לאדם שזהו עקר בחינת הקרבן. ואז מנסכין יין להעלות היין מבחינת שכחה לזכרון, בבחינת (הושע יד, ח): "זכרו כיין לבנון", ותרגומו: 'כדוכרן יבבות וכו' על חמר עתיק דמתנסך' וכו' (כזכרון התרועות, שהיה בבית המקדש על היין הישן שהתנסך על גבי המזבח), כי שכחה וזכרון הם בחינת אדם ובהמה, כמבאר במאמר הנ"ל. כי בשעת נסוך היין היו תוקעין בחצצרת שזה בחינת זכרון, כמו שכתוב (במדבר י, י): "ותקעתם בחצצרת על עלתיכם וכו' והיה לכם לזכרון" וכו', הינו כנ"ל: