# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1774/63/4/

וזה בחינת כל שעורין של תורה בכזית (ברכות מא:), וכל שעור אכילה הוא בכזית, וכן לענין ברכת המזון וברכה אחרונה השעור הוא בכזית (ארח חיים, סימן קפד, סעיף ו). כי זית שמן הוא מורה על בחינות הנ"ל, בחינת גוף ונפש, שהם בחינת שכחה וזכרון וכו' כנ"ל. כי איתא (הוריות יג:), שזיתים הם מביאין לשכחה, ושמן היוצא מהזיתים הוא להפך, כי שמן הוא מסגל לזכרון, כמובא. נמצא, שזית ושמן המלבש בתוכה הם בבחינת שכחה וזכרון, שהוא בחינת גוף ונפש וכו', והנפש בחינת זכרון הוא בחינת תורה, בחינת דעת וכו' כנ"ל. ועל־כן כל השעורין של תורה בכזית, כי התורה שהיא בחינת נפש, בחינת זכרון, היא בבחינת זית שמן, כמו השמן המלבש בהזית שהוא בחינת זכרון המלבש בהשכחה, בחינת נפש המתלבש בהגוף.

וכמו שאי אפשר לגלות ולהוציא השמן למאור מהזית כי אם על־ידי כתישה שכותשין וכותתין הזיתים להוציא מהם השמן, כמו כן ממש אי אפשר לגלות התורה והנפש והזכרון וכו', כי אם על־ידי שכותשין ומכתתין הגוף, שעל־ידי־זה כותשין ומשברין הסכלות של החמר ומבטלין ומכניעין השכחה, ואז נתגלה אור הנפש והתורה והזכרון מתוך הגוף והשכחה וכו', כי נתבטל הגוף והשכחה לגבי הנפש והתורה והזכרון וכו'. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות סג:): 'אין התורה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה', כי צריך להמית עצמו על התורה לכתת ולשבר הגוף, ואז דיקא נתגלה התורה והנפש והזכרון וכו' כנ"ל. וזה בחינת (שמות כז, כ): "שמן זית זך כתית למאור". בחינת מה שאיתא בזהר הקדוש (שלח קסח.): 'אעא דלא סליק בה נורא מבטשין לה גופא דלא סליק ביה נהורא דנשמתא' וכו' (עץ שלא נתפסת בו האש – מכים בו, כמו כן גוף שלא נתפס בו אור הנשמה מכים בו). נמצא, שזית ושמן הוא בחינת גוף ונפש כו'. ועל־כן כל שעורין של תורה בכזית, כי כל מצוות התורה דיקא על־ידי גוף ונפש, דהינו כשהנפש מלבש בגוף אז עקר קיום התורה, כי עקר התגלות התורה והנפש הוא מתוך הגוף דיקא, בבחינת (קהלת ב, יג): "כיתרון האור מן החשך" וכו', כמובא (זהר תזריע מז:):