# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1774/64/15/

וזה בחינת (שמות א, ז): "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו" וכו', שזה היה צמיחת קרן ישועה של הגאלה, כמובא (עין חלין צב.), וכמובן בפסוק (יחזקאל טז, ז): "רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי", ועל־ידי־זה "שדים נכונו ושערך צמח", שמרמז שהיו מוכנים לגאלה. הינו כנ"ל, כי עקר הגלות הוא הגלות מארץ־ישראל, שהוא בחינת השפעת הנעם, אבל השם יתברך חמל עליהם, והמשיך עליהם גם שם במצרים, בחינת השפעת הנעם, שעל־ידי־זה נמשך ההולדה כנ"ל. ועל־ידי־זה היו פרים ורבים מאד, בחינת: "ובני ישראל פרו וישרצו" וכו', ועל־ידי־זה היתה הגאלה, כי כל מה שנתרבו ישראל - יותר נתגדל כבודו, ונמשך עליהם השפעת הנעם העליון ביותר, כי הא בהא תליא, כל מה שנמשך השפעת הנעם והמחין יותר - נתרבין ישראל, ונתגדל כבודו יתברך ביותר, וכל מה שנתרבין ישראל ונתגדל כבודו יותר - נמשך השפעת העליון יותר.

כי כל מה שיש מקבלים יותר, והשפע העליונה עושה פעלתה יותר - נמשך שפע ורב טוב יותר ויותר, כידוע. ועל־כן על־ידי שישראל פרו וישרצו, שהוא בחינת השפעת הנעם העליון - על־ידי־זה נגאלו כנ"ל, כי הגאלה היא לשוב לארץ־ישראל, שהיא בחינת נעם כנ"ל.

וזהו: "וכאשר יענו אותו כן ירבה" וכו' (שמות א, יב), הינו דבר והפוכו, שכל מה שהיו מתגברים בגלותם לענות אותם, שכל זה נמשך מבחינת החובלים כנ"ל, כמו כן חמל עליהם השם יתברך, והמשיך עליהם הנעם יותר, שהוא בחינת: 'כן ירבה', בחינת הולדה כנ"ל, שהוא בחינת צמיחת הגאלה כנ"ל. וכן בגאלה האחרונה כתיב (ישעיה ס, כב): "הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה", שעל־ידי שיתרבו ישראל שזהו בחינת השפעת הנעם העליון, על־ידי־זה תהיה הגאלה כנ"ל, במהרה בימינו, אמן:

שיך לעיל