# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1774/64/2/

ועל־כן תקנו חכמינו ז"ל דין קדימה בפרות כפי חשיבות ומעלת הפרות, כי כל הכבוד והחשיבות שבעולם נמשך משם, מבחינת נעם העליון, כמבאר בהתורה הנ"ל, שעל־ידי השפעת הנעם העליון נמשך התגלות כבודו יתברך שהוא שרש הבריאה, שרש כל העשרה מאמרות שבהם נברא העולם וכו', עין שם. ועל־כן ראוי לחלק כבוד וחשיבות להפרות לענין ברכה להקדים הראוי להקדים, כי על־ידי הברכה נמשך השפעת נעם העליון, שמשם עקר הכבוד והחשיבות כנ"ל. ועל־כן רב הכבוד שבני אדם מכבדין זה את זה הוא במיני מאכל ומשקה, כדרך העולם, שכשאחד נכנס לבית חברו ורוצה לכבדו הוא מכבד אותו באיזה דבר מאכל ומשקה. וכן אמרו רבותינו ז"ל (חלין ק.) לענין אסור והתר: 'חתיכה הראויה להתכבד', כי עקר כל הכבוד נמשך מנעם העליון שהשפעתו מלבש בכל המאכלים ומשקאות, ועל־כן שם עקר הכבוד כנ"ל. וזה בחינת שלחן מלכים, בחינת מלך הכבוד (כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר בהתורה "ויבן ה' אלהים את הצלע" בסימן סז). כי עקר הכבוד מתגלה על־ידי בחינת נעם העליון שזוכין לקבל משם בשעת השלחן דקדשה, כשזוכין לברך הברכות כראוי וכנ"ל: