# הלכה ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1774/65/

ענין ברכת הפרות וצריכין להקדים לברך על פרות ארץ־ישראל:

על־פי מה שכתוב בלקוטי תנינא סימן פח, מבאר שם, שיש דברים אבודים וכו'. ועל־כן צריכין לזהר שלא לאכל פרי קדם שנתבשלה וכו', כי יכול לאבד נפשו, אך עם כל זה אם מברך הברכה שעל הפרי בכונה וביראת שמים, אזי יוכל להנצל מזה. וגם אם הוא חזק יותר יוכל למצא שם אבדות וכו'. ועין שם מענין המלאך וכו', וכלם אוחזים בידם שופרות, והם עומדים וחופרים ומבקשים תמיד אחר אבדות. והם תוקעים תר"ת [תקיעה תרועה תקיעה], וכשהם מוצאים איזה אבדה נעשה רעש ושמחה גדולה. כי יש כמה דברים אבודים, הינו מה שאובדים אבדות הרבה על־ידי התאוות. בבחינת (תהלים קיב, י): "תאות רשעים תאבד" וכו'.

ועין שם בסימן הקודם (סימן פז) מענין כונות אלול שהם תקון הברית. ועל־ידי־זה יכולין למצא זווגו ותהיה כרצונו וכו', שזהו הסוד שמסר אברהם לאליעזר כשהלך לבקש הזווג של יצחק וכו', עין שם ענין הנפלא והנורא הזה. ואמר: שכל הנ"ל, דהינו ענין כונת אלול שהם תקון הברית וכו', וענין הפרות הנ"ל, וענין המלאך וכו' - הכל אחד. ויש בזה רזין עלאין נפלאים ונעלמים מאד מאד: