# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1774/65/11/

וזה בחינת ספירת העמר, כי עקר מצות ספירה הוא להכין עצמנו לקבלת התורה בשבועות על־ידי משה רבנו. וזה נעשה בכל דור ודור על־ידי הצדיק האמת, שהוא בחינת משה, שעקר התקון של כל אחד ואחד הוא על ידו, ומי שרוצה לחוס על עצמו - צריך להשתדל בכל כחו להתקרב אליו באמת, כי שמעתי ממנו ז"ל, אחר שאמר התורה "קרא את יהושע" הנ"ל שאנו עוסקין בה, שבכל מקום שיש רב אמתי ותלמיד, הוא בחינת משה ויהושע ואהל מועד. שהם בחינת נקדה העליונה שעל האלף, ונקדה התחתונה, והואו שבתוך האלף, שעל־ידי־זה נעשה אדם וכו' (עין חיי מוהר"ן סימן ב), עין שם היטב בהתורה הנ"ל, מבאר שם, שעל־ידי הדמימה והשתיקה נעשה בחינת נקדה התחתונה, בחינת (ישעיה סו, א): "והארץ הדם רגלי" וכו'. ונקדה העליונה זה בחינת כתר, שהוא בחינת תשובה שזוכין על־ידי הדמימה והשתיקה וכו'. והואו שבתוך האלף הוא רקיע שמים אש ומים, בחינת הבושה שנשתנה פניו לכמה גונין וכו'. ועל־ידי־זה נעשה אדם וכו' בחינת אלף דם וכו'. ואז נעשה יחוד בין חמה ללבנה שהשמש מאיר ללבנה ונעשה יחוד בין משה ויהושע וכו', כי משה בחינת נקדה העליונה, ויהושע בחינת נקדה התחתונה וכו', והואו שבתוך האלף הוא בחינת האהל, כמו שכתוב (שמות לג, יא): "ויהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל" וכו', עין שם כל זה היטב.

ובשביל זה צריכין לסבל בזיונות ושפיכות דמים הרבה קדם שמתקרבין להצדיק האמת. ואפלו אחר שמתקרבין - צריכין בכל פעם לסבל שפיכות דמים הרבה מאד, והכל הוא לטובה גדולה, כי זה עקר תשובתו. ועל־ידי־זה דיקא הוא זוכה לעמד על עמדו, לבלי להתרחק מהשם יתברך ומהצדיק על־ידי כל מה שעובר עליו, כי על־פי התורה הנ"ל מבאר שהכל בחינה אחת ממש, כי עקר התשובה הוא על־ידי מה ששומע בזיונו ושותק וסובל שפיכת דמים, שעל־ידי־זה נעשה בחינת אדם וכו'. שזהו גם כן בחינת התקרבות להצדיק שהוא בחינת משה שהוא בחינת נקדה העליונה. והתלמיד המתקרב אליו הוא בחינת נקדה התחתונה וכו', שזה אי אפשר לזכות כי אם על־ידי שפיכות דמים ובזיונות הרבה כנ"ל. נמצא, כשסובל בזיונות ושפיכות דמים כדי להתקרב להצדיק, זהו עקר תשובתו, שהוא לזכות שיהיה נעשה בחינת אדם, והעקר שנקדה העליונה תאיר בנקדה התחתונה על־ידי הואו שבתוך האלף שהוא בחינת שפיכות דמים ובזיונות שסובלים כנ"ל, שזהו בעצמו בחינת הארת הצדיק, שהוא הרב שהוא בחינת נקדה העליונה שמאיר בהתלמיד, שהוא בחינת נקדה התחתונה. נמצא שהכל בחינה אחת, על־כן צריכין לסבל בזיונות ושפיכות דמים הרבה, כשרוצין להיות מקרב להצדיק האמת.

כי באמת אי אפשר לזכות לתשובה כי אם על־ידי הצדיק האמת, שהוא בחינת משה, שהוא בקי בהלכה בקי ברצוא בקי בשוב בקי בעיל בקי בנפיק, בחינת (תהלים קלט, ח): "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך". שזהו גם כן בחינת נקדה העליונה ונקדה התחתונה, כמבאר שם בכונות אלול, עין שם היטב. ועל־כן כשרוצה לשאר קים בקדשת יהדותו באמת - צריך לסבל בכל פעם בזיונות ושפיכות דמים הרבה בכל פעם מחדש.

כי צריכין לעשות תשובה על תשובה בכמה בחינות כמבאר שם, כי ברב בני אדם התשובה הראשונה לא היתה בשלמות, כי אפלו בשעה שאדם אומר 'חטאתי' - אי אפשר לומר בלי פניה וכו', על־כן בודאי צריכין לעשות כמה פעמים תשובה על תשובה עד שיזכה לעשות תשובה בשלמות ולהתודות בלי שום פניה, כי כל אדם יכול להבין זאת בעצמו שאי אפשר לזכות לזה בפעם אחד או בשתי פעמים, והלואי שיזכה לזה באמת בכמה שנים. ואפלו מי שזוכה לעשות תשובה בשלמות הוא צריך עדין לעשות תשובה על תשובה, דהינו לעשות תשובה על השגתו הראשונה וכו', כמו שכתוב שם. וגם צריכין להיות בקי בהלכה וכו', כנ"ל.

והצדיק האמת זכה לזה בתכלית השלמות שאין שלמות אחריו, כי אפלו כשזכה לתכלית שלמות התשובה - עדין עושה תשובה בכל פעם על השגתו הראשונה, וכן נוהג כל ימיו, שבכל פעם עושה תשובה על תשובה. ואפלו כשזוכה למדרגה והשגה עליונה וגבה מאד מאד שנדמה שאין למעלה הימנה הוא אומר: "מי יודע מה יש עוד", כי לגדלתו אין חקר, כאשר שמעתי ממנו ז"ל בזה וכמבאר מזה בשיחותיו הקדושות בספר חיי מוהר"ן, עין שם בכמה מקומות (סימנים רסז, רפב, רפג; שיחות הר"ן סימן קנט).

וכל מי שאוחז עצמו בצדיק הזה, בודאי יהיה לו אחרית טוב אמתי ונצחי, אפלו אם יעבר עליו מה, כי כמו שצריכין להיות בקי ברצוא, כמו כן צריכין להיות בקי בשוב, שהוא בחינת נפיק, שהוא בחינת 'ואציעה שאול הנך', הינו כמו שהצדיק האמת אינו מסתפק עצמו לעולם, ואפלו אם הוא בתכלית מדרגה עליונה גבה ועצומה ונשגבה באמת מאד מאד, אף־על־פי־כן הוא אומר: "מי יודע מה יש עוד"? וחותר ומתיגע לעשות תשובה על תשובה עוד יותר ויותר. וכמו כן צריך האדם לידע, שגם להפך, שאפלו אם נדמה לאדם שהוא בדיוטא התחתונה מאד מאד, עד שנדמה לו שאין למטה ממנו, אף־על־פי־כן צריך לחתר ולבקש עדין עדין אולי יש תקוה, כי באמת "אין שום יאוש בעולם כלל" כאשר צעק רבנו ז"ל כמה פעמים (לקוטי מוהר"ן תנינא סימן עח). וכמו שכתוב (איכה ג, נד־נה): "צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי, קראתי שמך ה' מבור תחתיות". ועין בפרוש רש"י שם ותבין לענינינו. וזה עקר בחינת בקי ברצוא בקי בשוב, כמובן למעין שם.

אבל כל זה אי אפשר לזכות, כי אם על־ידי הצדיק האמת שכבר זכה לזה בשלמות - לעשות תשובה על תשובה שלמה תמיד, כנזכר, שהוא בתכלית תכלית בחינת נקדה העליונה, שהוא יכול להאיר התחזקות אמתי בתכלית תכלית נקדה התחתונה. כי צריכין לידע, שכשם שאין עליה לעולם, כי לגדלתו אין חקר - כך אין ירידה לעולם כי באמת הכל אחד, כי עקר גדלת השם יתברך הוא גדלת חסדו ורחמיו יתברך. וכל מה שיודעין ומשיגין יותר גדלתו יתברך - משיגין יותר חסדו ורחמיו, על־כן זה הצדיק הנ"ל השיג גדלתו יתברך כל כך, שהיא גדלת חסדו וטובו עד שיכול להאיר האמת גם בתכלית תכלית הדיוטא התחתונה לעוררם גם כן, שעדין יש להם תקוה אף אם עובר עליהם מה שעובר (ועין בהלכות תפלין הלכה ה אות ט).

נמצא, שעקר התקון הוא על־ידי הארת הנקדה העליונה בנקדה התחתונה. שזה אי אפשר לזכות כי אם על־ידי שפיכת דמים ובזיונות, על־כן צריכין בכל פעם לסבל בזיונות ושפיכות דמים הרבה, כי באיזה בחינה שהוא - בודאי הוא צריך לעשות תשובה תמיד, דהינו לזכות להארת נקדה העליונה, שזה אי אפשר כי אם על־ידי בזיונות ושפיכות דמים כנ"ל, כי ממה נפשך: אם כבר עשה תשובה, הוא צריך בכל פעם לעשות תשובה על תשובה כנ"ל, ואם עדין לא התחיל לעשות תשובה, ואפלו אם נדמה לו שיורד בכל פעם יותר, אם כן מכל שכן וכל שכן שצריך לסבל שפיכות דמים ובזיונות הרבה, מחמת שהדם שבחלל השמאלי עדין בתקפו כל כך, כי באמת הוא גם הוא יש לו תקוה עדין לשוב להשם יתברך כנ"ל, על־כן בהכרח שיבואו עליו שפיכות דמים ובזיונות הרבה, והוא צריך לסבל אותם וזה עקר תקונו. ואדרבה, על־ידי־זה בעצמו שבאין עליו בזיונות ושפיכות דמים עדין על שהוא אוחז את עצמו בהצדיק האמת, מזה בעצמו ראוי לו להבין בברור, שעדין יש לו תקוה גדולה ואחרית טוב ונפלא מאד, מאחר שעל כל פנים הוא מאמין בהצדיק האמת שהוא בתכלית נקדה עליונה, והם מתנגדים עליו ורוצים להרחיקו ממנו, ומבזין אותו ושופכין דמו בשביל זה. נמצא, שסובל בזיונות ושפיכות דמים בשביל לאחז את עצמו בנקדה העליונה. וזה עקר תקונו, כי עקר הארת נקדה העליונה בנקדה התחתונה הוא על־ידי שפיכות דמים ובושות דיקא, שסובלין בשביל זה, וכנ"ל. כי בחינת הנקדה העליונה יכולה לתקנו לעולם בכל מקום שהוא וכנ"ל, אבל אי אפשר לו לקבל משם כי אם על־ידי תשובה, שהוא על־ידי שפיכות דמים דיקא. ומאחר שבא עליו בזיונות ושפיכות דמים בשביל זה - בזה רואה בחוש שעדין לא אבדה תקותו ותוחלתו מה', כי עדין הצדיק האמת שהוא בחינת נקדה העליונה אוחז בו בקשר אמיץ וחזק, ומאיר בו אף־על־פי שהוא בתכלית נקדה התחתונה, מאחר שעדין סובל בזיונות ושפיכות דמים בשבילו, שעל־ידי־זה עקר הארת נקדה העליונה בנקדה התחתונה, שעל־ידי־זה נעשה אדם שזה עקר התקון וכנ"ל. וקל להבין למי שבקי בהתורה הנ"ל היטב ומשים לבו אל האמת לאמתו: