# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1774/65/12/

וְזֶה בְּחִינַת (מִשְׁלֵי ל, לב): "אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא וְאִם זַמּוֹתָ יָד לְפֶה". וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת סג:): 'מִי שֶׁמְּנַבֵּל אֶת עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה זוֹכֶה לְהִתְנַשֵּׂא', הַיְנוּ מִי שֶׁמְּנַבֵּל אֶת עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה וְסוֹבֵל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בִּשְׁבִיל זֶה זוֹכֶה לְהִתְנַשֵּׂא - 'לְהִתְנַשֵּׂא' דַּיְקָא, הַיְנוּ לִבְחִינַת הֶאָרַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהוּא רָם וְנִשָּׂא וְגָבֹהַּ מְאֹד. וְזֶהוּ: 'וְאִם זַמּוֹתָ יָד לְפֶה'. וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם - שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁתֹּק לִמְחָרְפוֹ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, וְכַנַּ"ל.

וְזֶהוּ (מִשְׁלֵי ל, לג): "כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָּם וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב". וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה (בְּרָכוֹת שָׁם): 'בְּמִי אַתָּה מוֹצֵא חֶמְאָה שֶׁל תּוֹרָה? - בְּמִי שֶׁמֵּקִיא חָלָב שֶׁיָּנַק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ עָלֶיהָ, "וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָם" - כָּל תַּלְמִיד שֶׁכּוֹעֵס עָלָיו רַבּוֹ וְשׁוֹתֵק' וְכוּ'. וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ, מָה הַלָּשׁוֹן 'חֶמְאָה שֶׁל תּוֹרָה' שֶׁאֵינָהּ נִמְצֵאת כִּי אִם בְּמִי שֶׁמֵּקִיא חָלָב שֶׁיָּנַק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ עַל זֶה?! אַךְ עַל־פִּי הַנַּ"ל מְבֹאָר הָעִנְיָן הֵיטֵב, כִּי תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה זֶהוּ בְּחִינַת 'דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב' (בְּכוֹרוֹת ו: נִדָּה ט.), כִּי כָּל הַחֲטָאִים שֶׁבָּאִין עַל־יְדֵי כָּל הַתַּאֲווֹת - כֻּלָּם בָּאִים מֵעֲכִירַת הַדָּמִים. וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁבָּאָה עַל־יְדֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעַ הַדָּמִים רָעִים וּמְזַכֵּךְ אוֹתָם בִּבְחִינַת 'דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב', שֶׁזֶּה הַתִּקּוּן נַעֲשֶׂה בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יְמֵי הַסְּפִירָה שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה. כִּי אָז מְזַכְּכִין יִשְׂרָאֵל עַצְמָן מִזֻּהֲמָתָם הַבָּא עַל־יְדֵי דָּמִים עֲכוּרִים, עַד שֶׁזּוֹכִין בְּשָׁבוּעוֹת לִבְחִינַת 'דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב', כַּיָּדוּעַ, בִּבְחִינַת הַנֶּאֱמָר בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים (שִׁיר הַשִּׁירִים ה, יב): "עֵינַיִךְ" שֶׁהֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים "כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם רוֹחֲצוֹת בֶּחָלָב". וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם (בְּפָסוּק טז).

נִמְצָא, שֶׁתְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינַת 'דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב'. הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְהַרְבּוֹת בִּתְשׁוּבָה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיִּזְדַּכְּכוּ דָּמָיו כָּל כָּךְ שֶׁיִּהְיוּ בִּבְחִינַת חָלָב מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה נָקִי מֵעֲווֹנוֹת כָּל כָּךְ כְּמוֹ תִּינוֹק הַיּוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, בִּבְחִינַת הַנֶּאֱמַר בְּשָׁאוּל (שְׁמוּאֵל־א יג, א): "בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ". וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (יוֹמָא כב:): 'כְּבֶן שָׁנָה בְּלֹא חֵטְא'. אֲבָל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל, כָּל זֶה הוּא אֶצְלוֹ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה הָרִאשׁוֹנָה. וְאַחַר־כָּךְ עֲדַיִן הוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה, עַד שֶׁמֵּקִיא גַּם הֶחָלָב שֶׁיּוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ עַל הַתּוֹרָה, וְאָז זוֹכֶה לְחֶמְאָה שֶׁל תּוֹרָה, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת יֵשׁ חָלָב שֶׁנַּעֲשֵׂית מִבֵּרוּר הַדָּמִים שֶׁנִּתְהַפְּכוּ לְחָלָב עַל־יְדֵי הַלֵּדָה, וְאַחַר־כָּךְ מוֹצִיאִין מֵהֶחָלָב עֶצֶם שַׁמְנִינוּתוֹ שֶׁהוּא הַחֶמְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת בֵּרוּר אַחַר בֵּרוּר, כְּמוֹ כֵן הַצַּדִּיק, אַף־עַל־פִּי שֶׁזּוֹכֶה לְזַכֵּךְ כָּל דָּמָיו עַד שֶׁנַּעֲשִׂין בִּבְחִינַת חָלָב מַמָּשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְאָז זוֹכֶה לִידִיעַת הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת: "עֵינַיִךְ כְּיוֹנִים עַל וְכוּ' רוֹחֲצוֹת בֶּחָלָב" כַּנַּ"ל. אֲבָל הוּא עֲדַיִן אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק עַצְמוֹ בָּזֶה וְעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה, עַד שֶׁמֵּקִיא גַּם הֶחָלָב שֶׁיָּנַק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ עָלֶיהָ, וְאָז זוֹכֶה לְחֶמְאָה שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת בֵּרוּר הֶחָלָב בְּעַצְמוֹ בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר, עַד שֶׁמַּשִּׂיג עֶצֶם פְּנִימִיּוּת טוּב הַשַּׁמְנִינוּת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶמְאָה שֶׁל תּוֹרָה, הַיְנוּ הַשָּׂגַת סִתְרֵי תּוֹרָה, שֶׁהֵם רַב טוּב הַצָּפוּן וְגָנוּז בִּפְשָׁטֵי הַתּוֹרָה.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּחִזְקִיָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (יְשַׁעְיָה ט, ה): "כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ וְכוּ', חֶמְאָה וּדְבַשׁ יֹאכֵל", 'חֶמְאָה' דַּיְקָא כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת (שָׁם ז, כב): "וְהָיָה מֵרֹב עֲשׂוֹת חָלָב יַעֲשֶׂה חֶמְאָה", הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה לִבְחִינַת חֶמְאָה שֶׁל תּוֹרָה הַנַּ"ל. כִּי מִקְרָא זֶה נֶאֱמַר שָׁם בְּשֶׁבַח דּוֹרוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה, שֶׁהָיוּ מִתְיַגְּעִים עַצְמָן עַל הַתּוֹרָה הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין צד:), וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י שָׁם (יְשַׁעְיָה שָׁם, כה), הַיְנוּ כַּנַּ"ל.

וְזֶה שֶׁנִּסְמָךְ לָזֶה: 'וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָּם' וְכוּ', וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת סג:): 'כָּל תַּלְמִיד שֶׁכּוֹעֵס עָלָיו רַבּוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה', הַיְנוּ שֶׁסּוֹבֵל כַּעַס וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה. כִּי גַּם כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁסּוֹבֵל מֵאֲחֵרִים מֵחֲמַת שֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְרַבּוֹ - זֶהוּ גַּם כֵּן בִּכְלַל כַּעַס רַבּוֹ, מֵאַחַר שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ בִּשְׁבִיל שֶׁמִּתְקָרֵב לְרַבּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְזַכֵּךְ דָּמָיו בִּבְחִינַת 'וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָּם'. כִּי עִקַּר בֵּרוּר הַדָּמִים עַל־יְדֵי שֶׁסּוֹבֵל כְּעָסִים וּבִזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וְשׁוֹתֵק, וְכַנַּ"ל:
