# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1774/65/18/

וזה בחינת כל מעשה מרכבה, כי הצדיקים הן מרכבתו של מקום (רש"י בראשית יז, כב), וכן כל אחד מישראל כפי תקון תשובתו כן זוכה להשלים בחינת המרכבה כי "עמך כלם צדיקים" וכו' (ישעיה ס, כא). כי עקר שלמות המרכבה הוא בחינת אדם היושב על הכסא, בחינת (יחזקאל א, כו): "ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה", שזהו תכלית בחינה העליונה של המרכבה, כמבאר שם בקשר המרכבה שביחזקאל, שמספר שם כל סדר המרכבה ממעלה למעלה, שהאופנים נושאים החיות, ועל החיות רקיע וכו', "ועל הרקיע כמראה אבן ספיר דמות כסא, ועל הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה". נמצא, שבחינה העליונה הוא בחינת אדם, הינו כלל התורה הקדושה הנ"ל שכלה כלולה בתמונת אלף, שעל־ידי־זה נעשה אדם לשבת על הכסא, כמבאר שם בפרוש בהתורה הנ"ל, שמביא שם מקראות הללו, עין שם.

ועל־כן ראה תחלה רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת וכו' ומתוכה כעין החשמל. זה בחינת הנ"ל, בחינת בקי ברצוא בקי בשוב, בחינת עיל ונפיק, דהינו שאי אפשר לאיש הישראלי שיזכה להכלל בכלל הצדיקים, שהם בחינת מרכבתו של מקום, כי אם כשעובר תחלה דרך רוח סערה וענן גדול וכו', שהם בחינת כלל הקלפות וסטרא אחרא, שזהו בחינת ונפיק, שבהכרח שיעבר עליו מה שיעבר, דהינו מניעות ותאוות וכו' וכו', וחרפות ובזיונות הרבה מהמתנגדים, שכל זה נמשך מהקלפות הנ"ל, שהם בחינת רוח סערה וענן גדול וכו'. וכשמתחזק נגד כל זה, בבחינת בקי בעיל בקי בנפיק, אז דיקא זוכה להשיג בחינת המרכבה, דהינו שיהיה נכלל בבחינת מרכבתו של מקום.

ועל־כן עקר התחלת קדשת המרכבה הוא מבחינת חשמל. 'חשמל' דיקא, זה בחינת חש מל (עין חגיגה יג: בגליון בשם הערוך), הינו בחינת השתיקה ששותקין להמחרפהו והמבישו וסובלין שפיכות דמים כנ"ל, שעל־ידי־זה נכנע הדם שבחלל השמאלי, שזה בחינת מל שהיא בחינת מצות מילה, שהוא הכנעת הדמים עכורים, שזהו בחינת יציאת מצרים, שהיה לתקן הדמים כנ"ל (אות ו, יד), שנאמר שם (יחזקאל טז, ו): "ואמר לך בדמיך חיי בדמיך חיי" - 'בדם פסח ודם מילה', כמובא בכונות שם. וכמבאר מזה בדברי אדוננו מורנו ורבנו ז"ל (בסימן פב) על מאמר רבותינו ז"ל (שבת פח:): 'הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים' וכו', עין שם. מבאר שם, שעל־ידי־זה ששותקין למחרפהו נתתקן בחינת חשמ"ל, עין שם. ועל־כן עקר השגת המרכבה על־ידי בחינת חשמ"ל, כמובן בדברי רבותינו ז"ל (עין חגיגה יג.), כי עקר המרכבה שהוא בחינת אדם לשבת על הכסא כנ"ל - זה אי אפשר לזכות כי אם על־ידי בחינת חשמל, שהוא בחינת מה ששותקין להמחרף והמביש, וכנ"ל.

וזה בחינת ארבע חיות המרכבה שהם נושאי הכסא שהם: ארי שור נשר אדם. ועקר שלמות כלם הוא בחינת אדם, כי אדם שליט על כלהו (עין זהר משפטים צד:). וגם בהשלש חיות שהם אריה שור נשר היה גם כן בכל אחד ואחד פני אדם, כמו שכתוב שם בפרשה. וגם בהאופנים היו ארבעה פנים, כמו שכתוב (יחזקאל א, ו): "וארבעה פנים להם", וכמו שפרש רש"י שם, נמצא, שגם בהאופנים היה פני אדם.

כי העקר הוא להשלים בחינת אדם. כי יש כמה בחינת אדם, כמו שאיתא בזהר הקדוש (עין בתקונים תקון ע דף קכ.): 'אית אדם ואית אדם', ובודאי העקר הוא מי שזוכה להכלל באדם העליון, שהוא בחינת אדם היושב על הכסא. וזה בודאי אין זוכה כי אם הצדיק הגדול במעלה מאד, שזכה לעשות תשובה על תשובה פעמים רבים אין מספר. ועל־ידי כל תשובה ותשובה זכה להשלים בחינת אדם כנ"ל, ועלה ממעלה למעלה, מתשובה לתשובה, שעל־ידי־זה עלה לבחינת אדם הגבה יותר, מאופן לחיה ומחיה לכסא וכו', עד שעלה לבחינת אדם היושב על הכסא, והוא בחינת תכלית נקדה העליונה. והכל צריכין להתקשר אליו. וכל אחד מכל מקום שהוא - יכול להתקשר אליו. ועל־ידי־זה יהיה נכלל גם כן בבחינת אדם, כי נקדה העליונה יכולה לתקן הכל וכנ"ל, כי יכול להעלות מבחינת רוח סערה וענן גדול וכו', מכל הקלפות הטמאות ומקלפת נגה, עד שיכלל אותו בבחינת אדם, עד שיהיה נכלל בבחינת אדם העליון הנ"ל, שזה עקר התכלית והסוף של איש הישראלי שצריך להגיע לשם. אבל צריכין לסבל בזיונות ושפיכות דמים הרבה מעצמו ומאחרים וכו' וכו' קדם שזוכין לזה. ועקר הוא חזק הלב - שיהיה חזק בלבו ודעתו מאד לאחז עצמו בנקדת האמת, אפלו אם יעבר עליו מה שזהו בחינת: "והחיות רצוא ושוב" הנאמר במעשה מרכבה (יחזקאל טז, יד), הינו בחינת בקי ברצוא בקי בשוב, בקי בעיל בקי בנפיק, וכנ"ל: