# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1774/65/21/

וזה בחינת הארבע חיות שבמרכבה שהם בחינת תקוני התפלה שדומה לקרבנות, הינו בחינת תקון המחשבות, שעל־ידי־זה עקר תקון התפלה - כשזוכין להתגבר לסלק המחשבות רעות, שהם בחינת חיות רעות, ולחשב מחשבות טובות, דהינו לכון לבו היטב לדברי התפלה, שזהו בחינת חיות טהורות, כמו שכתוב בתקוני זהר, תקון חד ועשרין בסופו (דף סב: סג.), עין שם. מבאר שם היטב, ששלש תפלות שביום הם כנגד אריה שור נשר וכו' - ואדם הוא רביעאה דמקבל קרבנא דאיהו מחשבה דקריב ומיחד כלא וכו'. וכל קרבנין אלין רמיזין בגופא דבר נש. מחא ולבא וראה. אנון אריה שור נשר. קטרוגא דילהון כלב חמור נץ. טחול מרה וכבד וכו'. מחשבה דא אדם. אית מחשבה טבא דחיון טבין, ואית מחשבה בישא דחיון בישין וכו' וכל זה הוא בחינת תקון התשובה, כי עקר התשובה על־ידי תפלה, כמו שכתוב (הושע יד, ג): "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'". וכתיב (ירמיה לא, ח): "בבכי יבואו ובתחנונים אובילם".

כי שלש חיות טובות הנ"ל, שהם אריה שור נשר, זה בחינת שלש בחינות של האלף הנ"ל, שהם: נקדה התחתונה ונקדה העליונה והואו כנ"ל. כי שלש חיות הנ"ל הם בחינת מח לב ראה כנ"ל, שהם שלש בחינות הנ"ל, כי המח הוא הדעת שהוא בחינת נקדה העליונה. והלב - שם הדמים שמהם כל התאוות, שצריכין להכניע אותם כשרוצין לשוב בתשובה, שזהו בחינת נקדה התחתונה להכניע הדם וכו' כנ"ל. והראה היא רוח שבכנפי ראה שהיא בחינת וא"ו, כי וא"ו בחינת רוח, כידוע, שהיא בחינת נשר בחינת שמים, כמו שכתוב (משלי כג, ה): "כנשר יעוף השמים". וכמו שכתוב (שם ל, יט): "דרך הנשר בשמים" שכל זה בחינת וא"ו שבתוך האלף, כנ"ל. וכשמתקנין האלף - נעשה בחינת אדם, שזהו בחינת פני אדם שבחיות, שהוא למעלה מן הכל, כי כבר מבאר, שבכל בחינה יש בחינת אדם. ועל־כן גם בבחינת החיות בעצמן נתתקן בחינת אדם. ואחר־כך כשעושין תשובה על תשובה וכו' זוכין לבחינת אדם העליון הנ"ל כנ"ל.

כי מובן בהתורה הנ"ל, שבחינת אדם הוא בחינה רביעית שהיא למעלה משלש בחינות הנ"ל, שעל ידם נעשה האלף הנ"ל, שעל־ידי־זה נעשה אדם. כי השלש בחינות הנ"ל הם בחינת נקדה התחתונה, שהיא בחינת 'והארץ הדם רגלי', והרקיע שעל ראשי החיות שהוא בחינת הוא"ו, ונקדה העליונה היא בחינת כסא דמתכסיא, שהיא בחינת: "וממעל לרקיע וכו' כמראה אבן ספיר דמות כסא". ועל־ידי אלו השלש בחינות נעשה אדם, הינו בחינת אדם היושב על הכסא. נמצא, שבחינת אדם בעצמו למעלה מכל השלש נקדות הנ"ל אפלו מנקדה העליונה. כי הוא בחינת אדם היושב על הכסא שהוא בחינת נקדה העליונה.

וזה בחינת מצות כניסת ארץ־ישראל בעצמו. כי שלש נקדות הנ"ל, הם בחינת שלש מצוות שנצטוו ישראל בכניסתן לארץ־ישראל כנ"ל. ובחינת אדם הנעשה על־ידי שלש בחינות הנ"ל, שהוא למעלה מכלם - זה בחינת כניסה לארץ־ישראל בעצמו, ששם עקר בחינת שלמות אדם, כי ארץ־ישראל בבחינת קומת אדם, שזהו בחינת כל גבולי ארץ־ישראל, שהם בבחינת קומת אדם דקדשה, כמובא (עץ־חיים, שער מג, פרק א).

ועל־כן שם הבית־המקדש, ומקריבין שם כל הקרבנות, שעל־ידי־זה עקר שלמות בחינת אדם כנ"ל (אותיות יג, כ). ושם עקר הארת התורה בשלמות, כמו שכתוב (דברים יז, ח): "כי יפלא וכו' וקמת ועלית" וכו'. כי התורה בחינת אדם, כמו שכתוב (במדבר יט, יד): "זאת התורה אדם", וכנ"ל (אות יט). ואלו הארבעה בחינות הם בחינת הארבעה חיות הנ"ל כנ"ל, כי מתחלה נעשה על־ידי תשובתו בבחינות הנ"ל - בחינת תקון הארבע חיות שבמרכבה, שהם גם כן בבחינת אדם כנ"ל. ואחר־כך כשעולה ממעלה למעלה ועושה תשובה על תשובה - זוכה לבחינת אדם העליון כנ"ל: