# כג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1774/65/23/

גם שלש חיות הנ"ל שהם אריה שור נשר, שהם בחינת מח לב ראה, הם נגד שלש בחינות שעל ידם זוכין לתשובה, דהינו לתקן בחינת (ישעיה ו, י): "השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע" וכו' כמו שמובא בהתורה הנ"ל. כי בודאי אי אפשר לקבל מהצדיק בחינת משה, שהוא נקדה העליונה, שעל ידו עקר התשובה, אי אפשר לקבל ממנו כל זמן שהוא בבחינת "השמן לב וכו' ואזניו הכבד" וכו'. כמו שרואין בחוש, שהצדיק מגלה נוראות ונפלאות כאלה המאירין עינים ומחיין נפשות לכל מי שרוצה להסתכל על האמת. והרבה בני אדם, אף־על־פי שיכולים ללמד - אינם רואים כלל אור גדול ונורא כזה, שכל זה נמשך מבחינת "השמן לב וכו' ואזניו הכבד ועיניו השע". וכל זה נמשך מתאוותם הרעות שעדין לא התחילו להשתדל כלל להכניע עכירת דמיהם הרע שבחלל השמאלי, ולא די להם בזה שהם משקעים עדין בכל התאוות, והרבה מהם בעלי עברות ממש, כאשר הם יודעים בנפשם, אף גם יש להם קנאה הרבה וחפצים בכבוד, ומתקנאים מאד באנשים כשרים החושבים על אחריתם באמת, ורוצים לבלעם, חס ושלום, ולקח לעצמן כל הכבוד, וה' לא יעזבנו בידו.

וזה בחינת שלש קלפות הטמאות, שהם בחינת 'חיון בישין' (חיות רעות) הנזכר בתקונים הנ"ל, שהם בחינת כלב, חמור, נץ, שהם כנגד אריה שור נשר שבקדשה, שהם מח, לב, ראה, כי החיון בישין: כלב וכו' הם בחינת: כבד, מרה, טחול וכו', עין שם. ושלשה אלו הם בחינת הקנאה והתאוה והכבוד. 'הקנאה' - זה בחינת שמקנאין בהכשרים והיראים ומבישין אותם, ושופכין דמיהם כמים, שזהו בחינת הפך תקון בחינת נקדה התחתונה שהיא דום לה', כי אדרבא, הם מבישין ומחרפין יראי ה'. 'והתאוה' - הינו התגברות הדם שבחלל השמאלי, כי בודאי אצלם הדם הרע בתקפו שמשם כל התאוות. וזהו 'הכבוד' - כי על־ידי־זה פוגמין בכבוד השם יתברך כנ"ל, כמו שרואין בחוש, שהם רודפין אחר הכבוד ורוצים לקח כל הכבוד לעצמם. וזהו (אבות ד, כא): הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם - 'האדם' דיקא, כי על־ידי־זה פוגמין בבחינת אדם כנ"ל. ועל־ידי־זה הם בבחינת: "השמן לב וכו' ואזניו הכבד ועיניו השע" - שלבם ואזניהם ועיניהם שמנים וכבדים וכו', ואינם רואים ומבינים אורות נוראות כאלו שמאירין הצדיקי אמת בעולם, כי פגם הלב והעינים והאזנים נמשך על־ידי פגם השלש הנ"ל, שהם הקנאה והתאוה והכבוד - שהם בחינת פגם השלש נקדות, כנ"ל.

אבל ההפך מהם הוא, מי שחס על חייו, ובורח מן הכבוד, ומסתכל על אחריתו הנצחי באמת, ומשתדל להתקרב אל האמת וסובל חרפות ובזיונות ושפיכת דמים בשביל זה וכו'. שעל־ידי־זה זוכה לתשובה, שהוא בחינת תקון המרכבה הקדושה, שהיא בחינת אריה שור נשר, שהם בחינת תקון השלש נקדות הנ"ל, שהם בחינת תקון הלב והאזנים והעינים - שיבין בלבו ובעיניו יראה ובאזניו ישמע ושב ורפא לו. כי עינים זה 'אריה' שהוא אותיות 'ראיה', שהוא לימין, שהוא בחינת נקדה העליונה. לב זה בחינת נקדה התחתונה, כנ"ל (אות כא). אזנים זה בחינת הראה בחינת (חלין מז.): 'ה' אוני אית לראה' (חמש בליטות יש לריאה), שפרושו אזנים. כי הראה הוא בחינת רוח, שדרך שם מאירה נקדה העליונה בנקדה התחתונה, שזהו בחינת שמיעת האזנים, שהיא לשון הבנה, כמו שפרש רש"י בכמה מקומות. כי אפלו מה שאדם רואה בעינים גשמיים או בעיני השכל, שזהו בחינת דעת, כי עינים על שם החכמה נאמר (רש"י בראשית ג, ז), בחינת נקדה העליונה. אבל המשכת החכמה ללבו, עד שיתפעל בלבו להתחיל להכניע הרע והגאות שבו וכו' - זאת ההמשכה היא בחינת שמיעת האזנים, שהוא בחינת התבוננות, ששומע ומבין הדבר היטב באמת, עד שמתפעל בלבו, עד שלבו יבין ושב מכל התאוות ומדות רעות מקנאה ותאוה וכבוד. ועל־ידי־זה 'ורפא לו', והבן היטב האמת לאמתו למען ייטב לך לעד.

וזה (תהלים עב, יח): "ברוך ה' אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו" - 'עשה' - זה בחינת נקדה התחתונה שהיא בחינת עשיה. 'לבדו' - זה בחינת נקדה העליונה. 'נפלאות' - זה בחינת אלף הנ"ל, שהוא בחינת פלא, שהיא בחינת בקיאות בהלכה הנ"ל, שהיא בחינת נפלאות. כי ההלכות הם נפלאות תמים דעים, שעליהם נאמר (דברים יז, ח): "כי יפלא ממך דבר למשפט" כנ"ל (אות יג). וזהו (תהלים עב, יט): "וברוך שם כבודו לעולם" - זה בחינת כבוד אלהים, שזוכין על־ידי־זה על־ידי הארת והתקשרות נקדה העליונה בנקדה התחתונה. "וימלא כבודו את כל הארץ" - זה בחינת 'מלא כל הארץ כבודו', שהיא בחינת כבוד העולם הזה, בחינת כבוד מלכים שנכלל בבחינת כבוד אלהים, שזה זוכין על־ידי תקון האלף שהוא בחינת פלא בחינת 'עושה נפלאות לבדו' וכנ"ל. וזהו: "אמן ואמן" - 'אמן' זה בחינת התקשרות וכלליות כל העולמות תחתון בעליון, בחינת כלליות והתקשרות בחינת נקדה התחתונה בנקדה העליונה על־ידי תקון התשובה הנ"ל, שהוא בחינת אלף שעל־ידי־זה נתתקן הכל, אמן ואמן:

הלכות ברכת הפרות הלכה ו נכללת בהלכות נטילת ידים הלכה ו: