# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1774/65/4/

וזה בחינת לקיחת אסתר לבית אחשורוש, והשם יתברך הפך הדבר לטובה, שעל־ידי־זה דיקא היה תקף הנס של פורים. כי האשה היא בבחינת אבדה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (קדושין ב:): 'משל למי שנאבד לו אבדה וכו', בעל אבדה מחזיר אחר אבדתו'. ואז היה בימי הגלות שגלו מארץ־ישראל, שזהו עקר בחינת האבדה, כמו שכתוב (דברים יא, יז): "ואבדתם מהרה מעל הארץ" וכו'. וסבר המן־עמלק, שחס ושלום אפס תקוה, כי הוא מזרע עמלק שרודף תמיד אחר האבדות כנ"ל. ועל־כן אמר (אסתר ג, ט): "יכתב לאבדם ועשרת אלפים" וכו'. "ביהודים לאבדם" (שם ד, ז). ועקר הצרה היתה דיקא אחר שנלקחה אסתר לבית אחשורוש, כי הסטרא אחרא סברה, שמאחר שהאשה יראת ה' בעצמה, שבה כלולים כל האבדות כנ"ל, היא בעצמה נלקחה אל הסטרא אחרא לבית אחשורוש - תהיה נאבדת, שם חס ושלום, עם כל האבדות הכלולים בה. ובאמת היתה עת צרה גדולה מאד אשר כמוהו לא נהיתה (עין שער הכונות, פורים). ועל־כן אמרה אסתר (שם טז): "וכאשר אבדתי אבדתי".

אבל השם יתברך חמל עלינו והפך הדבר לטובה בכח מרדכי הצדיק שלא הניח את מקומו לחפש ולבקש אחר אבדתו. שזהו בחינת (שם ב, יא): "ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר" - שהיא בחינת אבדתו כנ"ל - "ומה יעשה בה". ואסתר הצדקת, היא גם היא, לא התיאשה עצמה מן הרחמים, ועל־ידי־זה לא די שלא נאבדה ביניהם, אף גם על ידה דיקא זכו לתקף הנס, להכניע ולהפיל המן־עמלק מפלה גדולה ולמצא אבדות רבות. כי כל ישראל חזרו אז להשם יתברך, כמו שכתוב (שם ט, כז): "קימו וקבלו", כמו שדרשו רבותינו ז"ל (שבת פח.), עד שאפלו הניצוצות הנדחים והנאבדים בין אמות העולם חזרו להשם יתברך, שזהו בחינת הגרים שנתגירו אז, כמו שכתוב (אסתר ח, יז): "ורבים מעמי הארץ מתיהדים". כי כשזוכין לחפש ולבקש היטב אחר האבדות, אזי נתהפך הכל לטובה, כי דיקא על־ידי רבוי האבדות הגדולות שאבד, על־ידי־זה דיקא לא די שמוצאין אותם, אף גם על־ידי־זה מוצאין עוד הרבה אבדות מאד שנאבדו מימות עולם. וכעין שאמרו רבותינו ז"ל (דברים רבה ב, ט): 'משל למי שנאבד לו פרוטה וכו' וחזר ואבד זהב וכו'. ועל־ידי שנותנין לו נר לבקש אחר הזהב מצא גם הפרוטה' וכו'. נמצא, שהאבדה הגדולה גורמת שיהיו נמצאים גם שאר כל האבדות, והכל בכח הצדיק הגדול שמחפש תמיד אחר כל האבדות ומחזק לב כל אחד לבל יתיאשו עצמן בשום אפן מלבקש ולחפש אחר האבדות בתפלה ובתחנונים וכו', ולהתגעגע מאד אחריהם ולצפות לישועה תמיד, שעל־ידי־זה יזכו שעל ידם ימצאו כל האבדות של כל העולם במהרה בימינו, אמן: