# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1774/65/6/

כִּי עִקַּר מְצִיאַת הָאֲבֵדוֹת הֵם עַל־יְדֵי בְּחִינַת כַּוָּנוֹת אֱלוּל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִמְצֹא זִוּוּגוֹ בִּקְדֻשָּׁה וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְכַוָּנַת אֱלוּל הֵם בְּחִינַת הַתּוֹרָה "קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ" (בְּסִימָן ו לִקּוּטֵי חֵלֶק א), עַיֵּן שָׁם. כִּי שָׁם מְבֹאָר שֶׁזֶּהוּ סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.

וּכְלַל הַתּוֹרָה הוּא - שֶׁצְּרִיכִין לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְאָז זוֹכִין לְכָבוֹד אֱלֹהִי. וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ בִּזְיוֹנוֹ יִדֹּם וְיִשְׁתֹּק - שֶׁיִּסְבֹּל בּוּשׁוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁמֵּהֶם כָּל הַתַּאֲווֹת, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן. כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחִינַת 'אֶהְיֶה', בְּחִינַת 'אֲנָא זָמִין לְמֶהֱוֵי' (אֲנִי מֵכִין אֶת עַצְמִי 'לִהְיוֹת'), שֶׁכְּשֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב - הוּא מַתְחִיל וּמַזְמִין אֶת עַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הֲוָיָה בָּעוֹלָם, כִּי קֹדֶם הַתְּשׁוּבָה עֲדַיִן אֵין לוֹ הֲוָיָה כְּלָל, כִּי טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא (עֵרוּבִין יג:). וּכְשֶׁרוֹצֶה לָשׁוּב הוּא מַתְחִיל לְהָכִין עַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הֲוָיָה בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'אֶהְיֶה'. אֲבָל קֹדֶם הַתְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינַת 'אֲחוֹרֵי פְּנֵי אֶהְיֶה' שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא 'דָּם' וְכוּ'. וְהַתִּקּוּן לָזֶה שֶׁיַּהֲפֹךְ 'דָּם' לְ'דֹם', שֶׁיִּהְיֶה מִן הַשּׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, וְלֹא יְדַקְדֵּק עַל בִּזְיוֹן כְּבוֹדוֹ וְכוּ'.

וְצָרִיךְ לֶאֱחֹז תָּמִיד בְּמִדַּת הַתְּשׁוּבָה וְכוּ'. וַאֲפִלּוּ אִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה וְכוּ', דְּהַיְנוּ עַל הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה וְכוּ'. וּכְשֶׁרוֹצֶה אָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת, הַיְנוּ בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא (זֹהַר פִּנְחָס ריג:): 'זַכָּאָה מָאן דְּעָיֵל וְנָפִיק' (אַשְׁרֵי מִי שֶׁנִּכְנַס וְיוֹצֵא). וְזֶה בְּחִינַת: 'אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה', בְּחִינַת עָיֵל, בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא, 'וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ', בְּחִינַת וְנָפִיק, בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב וְכוּ'. וְזֶה סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, כִּי לֵית אָדָם בְּלֹא אָלֶף, שֶׁהִיא נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה וּנְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וְהַוָּאו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף וְכוּ' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב.

וְזֶהוּ בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא בִּבְחִינַת בִּינָה, שֶׁמִּשָּׁם כָּל בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁיּוֹצְאִין וְנוֹלָדִין הַמֹּחִין שֶׁהָיוּ בְּהֶעְלֵם וּבְעִבּוּר עַל־יְדֵי הַחֲטָאִים שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַגָּלֻיּוֹת. וְעַכְשָׁו יוֹצְאִין וְנוֹלָדִין וְנִתְגַּלִּין הַמֹּחִין וְהַדַּעַת, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּתְחִילִין לֵידַע לְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. וְאָז נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת 'אֶהְיֶה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת ג, יד): "אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם". אֲבָל בַּגָּלוּת הָיָה בִּבְחִינַת 'אֲחוֹרֵי פְּנֵי אֶהְיֶה' שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא 'דָּם', שֶׁמִּשָּׁם הָיָה כָּל הַגָּלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל טז, ז): "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ", כַּמְבֹאָר בְּכַוָּנוֹת פֶּסַח (פְּרִי עֵץ חַיִּים, פֶּסַח, פֶּרֶק א), עַיֵּן שָׁם, שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת הָיְתָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת הַדָּמִים הַנַּ"ל שֶׁנֶּאֱחָזִין מִבְּחִינַת אֲחוֹרֵי פְּנֵי 'אֶהְיֶה', כָּל זְמַן שֶׁאֵין זוֹכִין לִתְשׁוּבָה.

וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא לִזְכּוֹת לִבְחִינַת עָיֵל וְנָפִיק שֶׁהִיא בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ", דְּהַיְנוּ שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו יִהְיֶה מִתְחַזֵּק לִשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ, וְלֹא יַנִּיחַ עַצְמוֹ לִפֹּל לְעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, וִיקַיֵּם: 'וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ', שֶׁגַּם בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת יְכוֹלִין לִמְצֹא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת 'וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ'. וְכַמְבֹאָר שָׁם בְּסוֹף הַתּוֹרָה, בְּעִנְיַן בֵּאוּר כַּוָּנַת אֱלוּל, עַיֵּן שָׁם.

אֲבָל בִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם, עֲדַיִן לֹא נִזְדַּכְּכוּ יִשְׂרָאֵל לְגַמְרֵי וְיָצְאוּ קֹדֶם הַקֵּץ, כַּמּוּבָא. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שִׁיר הַשִּׁירִים ב, ח): "מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים" וְכוּ', שֶׁדִּלֵּג עַל הַקֵּץ. שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִקְרָא 'פֶּסַח', שֶׁפָּסַח וְדִלֵּג וּגְאָלָם בְּרַחֲמָיו, אַף־עַל־פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיוּ רְאוּיִים לַגְּאֻלָּה. וְעַל־כֵּן הֻכְרְחוּ לָצֵאת בְּחִפָּזוֹן. וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִים לֶאֱכֹל מַצָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת חִפָּזוֹן, הַיְנוּ כִּי עֲדַיִן לֹא זָכוּ לְדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עֲדַיִן לֹא הָיוּ בְּקִיאִים בַּהֲלָכָה, כִּי עֲדַיִן לֹא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כָּל הַגְּאֻלָּה הָיְתָה בִּבְחִינַת חִפָּזוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹא, כִּי כָּל הַגְּאֻלָּה הָיְתָה בִּבְחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְעֵלָּא, בְּחִינַת הֶאָרָה עֶלְיוֹנָה שֶׁהֵאִירָה עֲלֵיהֶם בְּאוֹר גָּדוֹל בְּרַחֲמָיו, אֲבָל לֹא הָיְתָה אֶלָּא לְפִי שָׁעָה, כַּמּוּבָא (פְּרִי־עֵץ־חַיִּים, פֶּסַח, פֶּרֶק א). וְאַחַר־כָּךְ חָזַר וְנִסְתַּלֵּק תֹּקֶף הַהֶאָרָה הַזֹּאת, וְהֻצְרְכוּ לַחֲזֹר וּלְהִטָּהֵר עַצְמָם מִזֻּהֲמַת וְטֻמְאַת מִצְרַיִם בְּהַדְרָגָה כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וָשׁוֹב, בְּחִינַת נָפִיק, שֶׁאָז עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל אָדָם.

כִּי כֵן מִתְנַהֵג עִם כָּל אָדָם, שֶׁבַּתְּחִלָּה כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - מְאִירִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה אוֹר גָּדוֹל וּמְסַיְּעִין לוֹ מִלְּעֵלָּא, וּמַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל בְּחִיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת וְכוּ'. אֲבָל אַחַר־כָּךְ נוֹפֵל מִזֶּה, וְעוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת וָשׁוֹב, בִּבְחִינַת וְנָפִיק, וְאָז צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר בְּלִי שִׁעוּר. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בָּזֶה הֵיטֵב הֵיטֵב לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ, בִּבְחִינַת בָּקִי בַּהֲלָכָה הַנַּ"ל.

וּמֵחֲמַת שֶׁבִּשְׁעַת יְצִיאַת מִצְרַיִם עֲדַיִן לֹא זָכוּ לִבְקִיאוּת אֵלּוּ בִּשְׁלֵמוּת, וְהָיְתָה הַגְּאֻלָּה רַק בִּבְחִינַת רָצוֹא כַּנַּ"ל, שֶׁהִיא בְּחִינַת חִפָּזוֹן, עַל־כֵּן צְרִיכִין לֶאֱכֹל מַצָּה שֶׁנֶּאֱפֵית בְּחִפָּזוֹן, עַד אֲשֶׁר אַחַר־כָּךְ מַתְחִילִין לִסְפֹּר יְמֵי הַסְּפִירָה, וְאָז חוֹזְרִין וּמְטַהֲרִין עַצְמָן מִטֻּמְאַת מִצְרַיִם בְּהַדְרָגָה כַּסֵּדֶר, וְאָז מַתְחִילִין לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב. וְזֶהוּ עִקַּר בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁהִיא בְּחִינַת תִּקּוּן מֹחִין דְּקַטְנוּת מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכַּוָּנוֹת (שָׁם פֶּרֶק ח). כִּי אָז רָדְפוּ הַמִּצְרִים אַחֲרֵיהֶם וְהָיוּ בְּסַכָּנָה עֲצוּמָה בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, כִּי מֵאַחֲרֵיהֶם רָדְפוּ הַמִּצְרִים וּמִלִּפְנֵיהֶם הָיָה הַיָּם סוֹעֵר, וּמִצְּדָדֵיהֶן הָיוּ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְחַיּוֹת רָעוֹת שֶׁבַּמִּדְבָּר, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (שָׁם ב, יד): "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח ב). וְעַל־יְדֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָה וְתָפְסוּ אֻמָּנוּת אֲבוֹתָם, וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' וְקָפְצוּ לְתוֹךְ הַיָּם, עַל־יְדֵי־זֶה הִשְׁלִימוּ דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא בָּקִי בְּשׁוֹב וְכוּ'.

כִּי זָכוּ לְהִתְחַזֵּק וְלִשָּׁאֵר בֶּאֱמוּנָתָם אַף־עַל־פִּי שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעָבַר. וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכוּ לִקְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁהוּא בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה מג, טז): "הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ". 'דָּרֶךְ' דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְצִיאַת הָאֲבֵדוֹת הַנַּ"ל, כִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים 'בָּקִי' בְּגִימַטְרִיָּא 'דֶּרֶךְ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן אָז דַּיְקָא אַחַר שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁהוּא קְרִיעַת יַם־סוּף, אָז דַּיְקָא הֻתַּר הֶחָמֵץ, כִּי אֵין צְרִיכִין עוֹד לֶאֱכֹל מַצָּה לְבַד שֶׁהוּא בְּחִינַת חִפָּזוֹן, בְּחִינַת רָצוֹא, כִּי כְּבָר תִּקְּנוּ הַדֶּרֶךְ, כִּי תִּקְּנוּ גַּם בְּחִינַת וָשׁוֹב, וְהִתְחִילוּ לִהְיוֹת בְּקִיאִים בַּהֲלָכָה. וְעַל־כֵּן אָז אֵין צְרִיכִין חִפָּזוֹן. וְעַל־כֵּן אָז הֻתַּר הֶחָמֵץ עַל־יְדֵי תִּקּוּן בְּחִינַת שְׁנֵי הַבְּקִיאוּת הַנַּ"ל, שֶׁהוּא רָצוֹא וָשׁוֹב, 'אִם אֶסַּק שָׁמַיִם וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל', שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְתַקְּנִין כָּל הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּבְחִינַת חָמֵץ כַּמּוּבָא. וְעַל־כֵּן אָז הֻתַּר הֶחָמֵץ עַל־יְדֵי קְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשַׁךְ בְּחִינַת דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הַנַּ"ל, בְּחִינַת 'הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ' כַּנַּ"ל. וְעַיֵּן בִּתְחִלַּת סִימָן פז הַנַּ"ל, שָׁם מְבֹאָר, שֶׁכָּל כַּוָּנַת אֱלוּל שֶׁהֵם תִּקּוּן הָאֲבֵדוֹת הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת 'הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ', עַיֵּן שָׁם. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְרִיעַת יַם־סוּף כַּנַּ"ל. כִּי מִקְרָא זֶה 'הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ' נֶאֱמַר עַל קְרִיעַת יַם־סוּף כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם (יְשַׁעְיָה מג, טז):
