# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1955/61/3/

וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים מִזְמוֹר 'הוֹדוּ' שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת (בְּרָכוֹת נד:), כִּי אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה הֵם גַּם כֵּן צְרִיכִין לְהוֹדוֹת כְּדֵי לְהַכְנִיעַ כֹּחַ הַמְדַמֶּה עַל־יְדֵי שֶׁבַח ה', כְּדֵי לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, כִּי אֵלּוּ הָאַרְבָּעָה דְּבָרִים יֶשְׁנָם בְּכָל אָדָם כְּשֶׁנִּכְנָס לַעֲבוֹדַת ה', כִּי מִתְּחִלָּה הוּא תּוֹעֶה בְּמִדְבָּר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְשׁוּם מְקוֹם יִשּׁוּב וְשׁוּם עֵצָה. וְעַל־יְדֵי הַצְּעָקָה אֶל ה' - כִּי הַדִּבּוּר בַּגָּלוּת וְאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר כִּי אִם לִצְעֹק - עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה מִגָּלוּת זֶה, וַאֲזַי צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לַה' כְּדֵי לַעֲלוֹת אֶל מַדְרֵגָה שְׁנִיָּה כַּנַּ"ל. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹדֵעַ קְצָת דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, אֲזַי יֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת רַבּוֹת, וְהוּא אָסוּר וּמֻסְגָּר בְּכַבְלֵי בַּרְזֶל, וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, וְאַחַר־כָּךְ עוֹלֶה גַּם מִזֶּה וְנִשְׁבָּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת שֶׁהֵם הַמּוֹנְעִים. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹצֵא גַּם מִזֶּה אֲזַי נֶחֱלָשׁ מְאֹד, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָלַךְ בַּחֹשֶׁךְ זְמַן רַב, עַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱלָשׁ כֹּחַ הַנֶּפֶשׁ עַד שֶׁאֵין לָהּ כֹּחַ לְקַבֵּל וְלַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁצְּרִיכִין, וְאֵינָהּ מַרְגֶּשֶׁת טַעַם בְּהָעֲבוֹדָה בְּחִינַת (תְּהִלִּים שָׁם, יח): "כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם". וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁיּוֹצֵא גַּם מִזֶּה, וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, אֲזַי גַּם שָׁם יֵשׁ בִּלְבּוּלִים רַבִּים מְאֹד, וּמַעֲלִין וּמוֹרִידִין אוֹתוֹ "יַעֲלוּ שָׁמַיִם" וְכוּ'. וְאַחַר־כָּךְ זוֹכֶה לְשַׁבֵּר הַכֹּל וְזוֹכֶה לֵילֵךְ לָבֶטַח בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת. וּבְכָל פַּעַם שֶׁעוֹלֶה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה - צָרִיךְ לְהוֹדוֹת כַּנַּ"ל.

וְגַם לְפִי פֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט שֶׁל 'אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת' הוּא גַּם כֵּן מִטַּעַם זֶה, כִּי יָדוּעַ, כְּשֶׁאָדָם יוֹצֵא מִצָּרָה וְנִצֹּל - כְּמוֹ כֵן נִצֹּל הַנֶּפֶשׁ בְּרוּחָנִיּוּת מִגָּלוּת הַנֶּפֶשׁ, וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (עַיֵּן מִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב תְּהִלִּים יח): 'אֵין עוֹשִׂין נֵס לְאָדָם אֶלָּא אִם כֵּן מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו'. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָדָם נִגְאָל מֵאֵיזֶה צָרָה - בְּוַדַּאי יוֹצֵא מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהוֹדוֹת לַה' כַּנַּ"ל. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא נֵס לְשׁוֹן הֲרָמָה וּנְשִׂיאוּת (רַשִׁ"י שְׁמוֹת כ, יז), כְּמוֹ: "אָרִים נִסִּי" (יְשַׁעְיָה מט, כב), כִּי עַל־יְדֵי הַנֵּס נִתְרוֹמֵם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּעֶרֶב שַׁבָּת שֶׁיּוֹצְאִין מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה אוֹמְרִים מִזְמוֹר 'הוֹדוּ' הַנַּ"ל, כַּנַּ"ל.

וְזֶה שֶׁמְּרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ, שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת אַרְבָּעָה צְרִיכִין לְהוֹדוֹת - הוּא בֵּרוּר הַמַּאֲכָלִים, עַיֵּן בַּמַּאֲמָר "וַיַּסֵּב אֱלֹהִים" (סִימָן סב). כִּי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁמַּה שֶּׁמְּבֹאָר שָׁם מֵעִנְיַן הַעֲלָאַת הַדִּבּוּר בְּחִינַת 'יִשְׁלַח דְּבָרוֹ', שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בֵּרוּר הַמַּאֲכָלִים, שֶׁשָּׁם נִכְלָל כָּל הָאַרְבָּעָה שֶׁצְּרִיכִין לְהוֹדוֹת, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב (עַיֵּן בְּתוֹרָה קסג מֵעִנְיַן זֶה):
