# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1955/62/2/

והנה הברכה שמברכין על כל דבר - הוא בחינת דבר ה'. ועל ידה נתעלה ונתרומם הדבר שאוכל ושותה למעלה לשרשו, כנודע (עין טעמי המצוות פרשת עקב). שזהו עקר הברכה - להגביה ולהעלות המאכל שאוכל לשרשו העליון, כי הברכה שהיא דבר ה', היא היא שרשו כנ"ל. נמצא, כשאנו מברכין על מה שאנו אוכלין ושותין - אין אנו צריכין עוד לרפואות, כי הברכה היא בחינת תפלה, כי התפלה היא גם כן ברכות והודאות לשמו הגדול יתברך, הינו בחינת דבר ה' שהוא השרש העליון כנ"ל. וכשנתעורר השרש העליון בחינת דבר ה', אזי הדבר חוזר לשרשו העליון, ששם כלולין כל הכחות כלם. ועל־כן אין אנו צריכין עוד לרפואות, כי יכולין להמשיך כחות הרפואה לתוך המאכל והמשקה שאוכל ושותה על־ידי דבר ה' כנ"ל. וזהו בחינת: וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך - 'וברך' ממש, הינו בחינת הברכה, שעל ידה נתברך המאכל, כנודע, ואזי: והסרתי מחלה מקרבך, כנ"ל, כי נמשכין כל כחות הרפואה לתוך אותו הדבר שאוכל ושותה, כנ"ל: