# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1955/62/3/

וזה בחינת ברכה ראשונה וברכה אחרונה, כי על־ידי ברכה ראשונה נתרומם ונתעלה הדבר שאוכל לשרשו העליון, לבחינת דבר ה' כנ"ל. כי זה ענין כל הברכות הראשונות שמברכין על כל דבר, שעקר הברכה הוא, שמזכירין בברכה, שהשם יתברך ברא אותו הדבר. הינו שהכל יוצא משרש העליון מבחינת דבר ה' כנ"ל, ועל־ידי־זה חוזר הדבר לשרשו העליון כנ"ל. נמצא, כשאוכלין על־ידי ברכה כראוי, אזי אוכל משלחן גבה, מבחינת השרש העליון, ששם כלולים כל הכחות. ואחר־כך אנו חוזרים ומברכים ברכה אחרונה, כדי לחזר ולהמשיך על ידה הכחות שאנו צריכין לתוך גופו, כגון מי שצריך לרפואה או כיוצא, אזי אחר אכילתו, שאז מתחילים המאכלים להתחלק בתוך הגוף ולתן חיות וכח לאיברי הגוף, אז אנו מברכין ברכה אחרונה, כדי להמשיך על ידה משרש העליון, מבחינת דבר ה', את הכחות שאנו צריכין להם, כגון רפואה לכל אחד כפי מה שצריך, כי זהו עקר ברכה אחרונה, שכל נסח ברכות האחרונות הם כלם ההודאה על המשכת המזון להחיות לתוך הגוף. כמו שאנו אומרים בברכת בורא נפשות: 'בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי' וכו'. נמצא, שעקר הברכה על חיות הנפשות מה שהמזון מחיה ונותן כח להגוף.

ועל־כן הכונה כנ"ל להמשיך הכחות של רפואה וחיות, שהוא צריך על־ידי המזון הזה שאוכל, ואף־על־פי שקרוב לודאי, שלא אכל מה שצריך לו על־פי רפואה, כי בודאי רב האכילות הם שלא על־פי רפואה, אף־על־פי־כן, על־ידי הברכה שהיא דבר ה' - על ידה יכולין להמשיך כחות הרפואה שהוא צריך על־ידי אותו המאכל שאכל, אף־על־פי שאינו מסגל לזה על־פי רפואה וכנ"ל, בבחינת: "וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה" וכו' כנ"ל. וזהו שאומרים: 'בורא נפשות וכו' על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי' וכו'. הינו שהשם יתברך מחיה עם כל מה שברא, יהיה מה שיהיה, 'נפש כל חי'. אף־על־פי שעל־פי חכמת הרפואה אין אותו הדבר מסגל לאדם זה לפי טבעו, אף־על־פי־כן השם יתברך מחיה נפש כל חי עם כל מה שברא, כי עם כל דבר ודבר שברא השם יתברך, יהיה מה שיהיה, הוא מחיה בו כל מיני הנפשות.

וכל זה נעשה על־ידי הברכה, על־ידי דבר ה', שעל ידה חוזר הדבר לשרשו העליון. ואחר־כך חוזרין ונמשכין כחות הרפואה לכל אחד ואחד מה שצריך, על־ידי כל דבר שבעולם כנ"ל. וכן ברכת המזון הוא גם כן על דרך זה, שהברכה היא גם כן לברך המזון שבמעיו להמשיך מזון ושביעה וכח לאיברי הגוף, כמבאר בנסח הברכה. וזה שאנו אומרים בו (תהלים קמה, טז): "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון", הינו שאנו מודים ומבקשים שישביע לכל חי רצונו, דהינו לכל אחד ישפיע הכח שצריך כנ"ל על־ידי דבר ה' כנ"ל, שעל ידו נמשך כל מיני כחות, שצריך כל אחד ואחד על־ידי כל מאכל וכל משקה, כנ"ל: