# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1955/63/3/

נמצא, שעקר ברכה אחרונה שמברכין לאחר אכילה ושתיה היא בשביל לזכות לבחינת 'כלו הטוב והמטיב', בחינת זריחה ורשימה של הבטול אל האין סוף וכו' כנ"ל, ובחינה זו היא בחינת ריח שהיא חיות הנשמה כנ"ל. וזה בחינת מה שהיו נוהגין להביא את המגמר של בשמים לאחר הסעדה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות מב:): 'והוא מברך על המגמר אלא שאין מביאין את המגמר אלא לאחר הסעדה', כי לאחר הסעדה שאז מברכין ברכת המזון כדי לזכות לבחינת בטול הנ"ל, בחינת: 'ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו' וכו' כנ"ל, בחינת 'הטוב והמטיב', שמברכין בברכת המזון שהוא בחינת עולם הבא וכו' כנ"ל, על־כן מביאין אז מגמר של בשמים להריח בהם, כי הריח טוב הוא בחינת הרשימו והזריחה של בחינת הבטול כמאן דארח ריחא, בחינת: 'לריח שמניך טבים' וכו' כנ"ל: