# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1955/63/5/

ועל־כן אין מברכין ברכה אחרונה על הריח, כי עקר הברכה אחרונה בשביל להמשיך חיות הנשמה, דהינו לזכות לבחינת הבטול הנ"ל, בחינת 'כלו הטוב והמטיב' וכו' על־ידי האכילה כנ"ל, בחינת "צדיק אכל לשבע נפשו" וכו' כנ"ל, וכל זה הוא בחינת ריח, שהוא חיות הנשמה וכו' כנ"ל. על־כן על הריח בודאי אין צריכין לברך ברכה אחרונה, כי הריח בעצמו הוא בחינת חיות הנשמה כנ"ל, כי הריח הוא בחינת זריחה ורשימה של בחינת הבטול כנ"ל, שזהו בחינת מעין עולם הבא. ועל־כן הריח הוא דבר שהנשמה נהנה ממנו כנ"ל, ועל־כן אין צריכין לברך עליו ברכה אחרונה בשביל להמשיך שביעת הנפש חיות הנשמה כנ"ל, כי הריח בעצמו הוא בחינה זו וכו', כנ"ל.

כי ברכה ראשונה בהכרח לברך גם על הריח, כי גם הריח צריכין להרים ולברר בתחלה, כי כל דבר שהוא בעולם הזה יש בו תערובות טוב ורע, ובהכרח לבררו על־ידי ברכה ראשונה, לגלות שהשם יתברך ברא אותו הדבר שמריח, כדי לבטל ולהכניע הרע שנאחז בו, כי בעולם הזה הם נאחזין בכל דבר, וזהו בחינת (ברכות נא:): 'אין מברכין על בשמים של עובדי כוכבים' וכו'. אבל תכף כשמברכין על הריח ברכה ראשונה, ומגביהין ומבררין אותו לשרשו - שוב אין צריכין לברך ברכה אחרונה, שהיא בשביל להמשיך חיות ושביעת הנפש וכו', שהוא לחזות בנעם ה', על־ידי כל ההנאות שנהנה בהעולם הזה, שצריכין לזכות שיהיה כל ההנאות בשבילו יתברך, בבחינת (תהלים לז, ד): "והתענג על ה'", בחינת: "טעמו וראו כי טוב ה'" - לזכות לחזות בנעם ה' על־ידי כל התענוגים שבעולם, ועל־כן צריכין לברך ברכה אחרונה, שעל־ידי־זה נמשך שביעת הנפש, דהינו חיות הנשמה כנ"ל. אבל על הריח אין צריכין ברכה אחרונה, כי הריח בעצמו הוא בחינת חיות הנשמה, בחינת הארה והתנוצצות וזריחה מערבות נעימות הבטול אל האין סוף יתברך, כמאן דארח ריחא וכו', כנ"ל: