# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1955/63/6/

וזה בחינת מה שמזכירין ברכת הארץ בברכת המזון, כמו שאומרים: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה" וכו' (דברים ח, י), כי ארץ־ישראל שם עקר הדבקות בהשם יתברך, ועל־כן דרך שם עולין כל התפלות שהם עקר הדבקות והבטול, כי עקר הדבקות הוא תפלה, כמובן גם במאמר הנ"ל. ועל־כן אמרו רבותינו ז"ל (כתבות קי:): 'כל הדר בארץ־ישראל דומה כמי שיש לו אלוק' וכו', כי שם שער השמים (בראשית כח, יז), ושם יכולין להתדבק בה'. ועל־כן נקרא ארץ־ישראל ארץ המוריה (שם כב, ב) על שם ריח הקטרת, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה נה, ז), כי ארץ־ישראל הוא בבחינת ריח כנ"ל שהוא בחינת הזריחה והרשימה של הבטול והדבקות שזוכין לזה בארץ־ישראל כנ"ל, בבחינת (עין מכילתא בא פרשה יד): 'אין השכינה שורה אלא בארץ־ישראל'. ועל־כן תחלת גבול ארץ־ישראל שהתחילו ישראל לכנס בו בתחלה בימי יהושע הוא עיר יריחו, שנקראת יריחו על שם ריח הטוב על שהיה גדל שם אפרסמון, כפי שפרש רש"י (יחזקאל כז, יז), כי עקר בחינת ארץ־ישראל היא בבחינת ריח הטוב, בחינת ארץ המוריה כנ"ל. ועל־כן צריכין להזכיר בברכת המזון ארץ־ישראל, כדי להכלל בבחינת ריח הטוב של ארץ־ישראל, ששם זוכין לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו, שזהו בחינת חיות הנשמה, שזוכין על־ידי ברכת המזון וכו', כנ"ל: