# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1955/64/13/

כי באמת מה שאנו צריכין לברך על כל דבר תחלה וסוף כדי לגלות אמונת חדוש העולם של עכשו ואמונת חדוש העולם שלעתיד כנ"ל, כל זה הוא רק בשביל ברור המדמה, שעל־ידי־זה עקר האמונה. כי לכאורה קשה, למה לנו לברך הברכה בפה מלא דיקא לגלות האמונה, הלא היה די במחשבה, שיאמין במחשבתו שהשם יתברך ברא הכל ועתיד לחדש הכל? אך מה שאנו צריכין לומר כל הברכות וההודאות בפה מלא דיקא, הכל הוא מחמת ברור המדמה. כי מחטא אדם הראשון, וכן כל אחד על־ידי חטאיו, על־ידי־זה נתבלבל המדמה. שזהו בחינת זהמת הנחש, כמבאר בהתורה הנ"ל (אות ח), שבלבול המדמה זהו בחינת זהמת הנחש. ועקר האמונה תלויה בהמדמה. וכפי שמברר כל אחד את הכח המדמה, כמו כן זוכה לאמונה. ולברר המדמה אי אפשר כי אם על־ידי רוח נבואה רוח הקדש, כנ"ל בהתורה הנ"ל.

ובשביל זה צריכין לומר כל הברכות והתפלות וכו' בפה מלא דיקא, כדי לברר המדמה על־ידי־זה, כי על־ידי הדבור הקדוש של הברכה והתפלה מתברר המדמה, כי הדבור דקדשה הוא בבחינת רוח ה', רוח הקדש, בבחינת (שמואל־ב כג, ב): "רוח ה' דבר בי", ועל־כן על־ידי שמדברין בפה מלא הדבורים הקדושים של הברכות והתפלות, שהם נמשכין מבחינת רוח נבואה רוח הקדש, על־ידי־זה מתברר המדמה, שעל־ידי־זה עקר האמונה כנ"ל. ועל־כן אי אפשר לזכות לאמונה כי אם על־ידי שמדברים דבורי אמונה בפה דיקא, כמו שכתב רבנו (בלקוטי תנינא סימן מד): "האמונה תולה בפה של אדם", כמו שכתוב (תהלים פט, ב): "אודיע אמונתך בפי", הינו כנ"ל, כי אי אפשר לזכות להאמונה כי אם על־ידי ברור המדמה, שאינו מתברר כי אם על־ידי הדבור בפה מלא כנ"ל: