# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1955/64/14/

ועקר המדמה אין לו כח כי אם בעשיה גשמית, ששם יש לו כח לבלבל, ושם צריכין עקר הברור של המדמה. שזה בחינת מה שכתוב בכתבים (עץ חיים, שער מז, פרק ד) - שעקר אחיזת הקלפות הוא בעשיה, כי עקר אחיזת הקלפות הוא על־ידי כח המדמה, שהוא בחינת נגה, בחינת עץ הדעת טוב ורע, שעקר אחיזתו בעשיה גשמית דיקא. ושם צריכין עקר הברור. כי דע, כי כח המדמה הוא בחינת הממצע בין גשמיות לרוחניות, בין גוף לנפש. כי כח המדמה הוא בחינת תכלית הרוחניות של כל הגשמיים, והוא תכלית הגשמיות של הרוחניות. ועל־כן הוא בחינת הממצע שמחבר גשמיות ורוחניות. כי כל הדברים הגשמיים שבעולם אנו יכולים לצירם במח כתבניתם ודמותם ממש, וזה הכח שמציר כל הדברים במח - זה בחינת כח המדמה, כי כח השכל האמתי הפנימי רחוק ונעלם מאד מכל מיני גשמיות, רק עקר הציור הוא על־ידי כח המדמה, כמבאר כל זה בספרים (עץ חיים, שער נ, פרק י). וזה הציור שמצירין דבר גשמי במח - זה הציור הוא תכלית הרוחניות של אותו הדבר, אבל כנגד הדעת - זה הציור הוא בחינת תכלית הגשמיות, כי אף־על־פי שאין בהציור שבדעת שום גשמיות, אף־על־פי־כן מאחר שמציר בדעתו דבר גשמי, הוא נחשב תכלית הגשמיות נגד פנימיות הדעת. אבל נגד הדבר הגשמי בעצמו הוא בבחינת תכלית הרוחניות, מאחר שאנו מעלין דבר גשמי אל המח, ומצירין ציורו לבד במח בלי שום גשמיות כלל. והבן הדבר היטב.

נמצא, שכח המדמה הוא בבחינת ממצע בין גשמי לרוחני, ורק על־ידי הכח הזה יכולין להושיט ולהודיע ציור דבר גשמי להמח והדעת, וכמבאר מזה בספרים. ועל־כן שם בבחינת הכח המדמה - שם עקר הנסיון והבחירה של כל אדם, ושם עקר אחיזת בחינת עץ הדעת, שהוא בחינת נגה, בחינת מתקלא, שמשם עקר הנסיון והבחירה, כידוע. כי עצם השכל הוא גבה ממלאך, ורחוק בודאי מכל חטא ומכל תאוה ומכל גשמיות העולם הזה. ולהפך, גוף החמר הוא בחינת בהמה שאין לה שום בחירה, ואין לה כח להטות משום תאוה. ועקר הנסיון והבחירה הוא רק מחמת חבור הנפש והגוף. ועקר החבור הוא על־ידי בחינת הכח המדמה שבאדם שיש לו כח לנטות לכאן או לכאן, כי מי שזוכה לברר המדמה אזי זוכה על־ידי־זה לאמונה שלמה לאמונת חדוש העולם וכו' כנ"ל. ואז יזכה לעלות דרך המדמה אל עצם השכל הפנימי שהיא הנשמה, ועל־ידי־זה יזכה לרב טוב הצפון עין לא ראתה וכו' (ישעיה סד, ג).

כי המדמה הוא בחינת (בראשית כח, יב): "סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה" וכו'. ולהפך להפך, כי כל הנפילות והירידות של כל הרחוקים שנתרחקו מהשם יתברך, הכל היה על־ידי שלא בררו המדמה על־ידי התקרבות לצדיקים אמתיים, וסמכו על דעת עצמן, ועל־ידי־זה נאבדו ונטרדו מן העולם. כי באמת, הדעת והחכמה של כל בני אדם שבעולם, אפלו של החכמים הגדולים, הכל הוא רק בחינת כח המדמה, שרבו מערב בדמיונות כוזבים. ואין מי שיזכה לשכל אמתי, כי אם הנביאים בעלי רוח הקדש ושארי צדיקים אמתיים כיוצא בהם, כי בכל דור ודור נמצאים בעלי רוח הקדש, אפלו אחר שפסקה הנבואה כמבאר באריכות בכתבי האר"י ז"ל (עץ חיים בהקדמה), וכמבאר בהתורה הנ"ל (אות ח), עין שם.

ומי שרוצה לזכות לחיים אמתיים, דהינו לאמונה שלמה, שזה עקר החיים, אי אפשר לזכות כי אם על־ידי שישתדל ויתאמץ ויבקש הרבה מהשם יתברך - שיזכה להתקרב לצדיקים אמתיים כנ"ל, שעל ידם דיקא יזכה לברר המדמה, שעל־ידי־זה עקר האמונה כנ"ל. שזהו עקר בחינת קבלת התורה על־ידי שזכו להאמין במשה רבנו, שעל־ידי־זה זכו לקבל בחינת רוח נבואה רוח הקדש, ועל־ידי־זה נתקים העולם, כי על־ידי־זה נתגלה אמונת חדוש העולם כנ"ל בהתורה הנ"ל: