# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1955/64/22/

וזה בחינת מה שהשם יתברך מקדים רפואה למכה. כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה יג:): אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש וכו' (אסתר ג, א) – 'אחר שברא השם יתברך רפואה למכה'. הינו כנ"ל, שבשעת תקף הגלות הוא ממשיך הארה מסוף הגאלה כנ"ל. ואף־על־פי־כן עדין יש סכנה גדולה, כמו שהיה אז בימי אחשורוש, שאף־על־פי שכבר היתה הכנה לגאלה על־ידי אסתר כנ"ל, אף־על־פי־כן היו ישראל נתונים עדין בצרה וסכנה גדולה, והיו תלויים בסכנה גדולה כחוט השערה, עד אשר הכרח מרדכי ליצא בתוך העיר, ויזעק זעקה גדולה ומרה וכו' (שם ד, א), וכמבאר בדברי חכמינו ז"ל (מדרש תהלים כב) גדל עצם הסכנה שהיה לישראל אז.

כי הרפואה שהכין השם יתברך קדם למכה, היה רק בחינת הארה הנ"ל שנמשכת על האדם בתחלה כשרוצה לכנס אל הקדשה כדי שיהיה לו כח לעמד בנסיון, ובלא זה לא היה אפשר לו לעמד בנסיון כלל, אבל אף־על־פי־כן עדין הוא בסכנה גדולה בשעת הנסיון. כמו כן לענין הנ"ל של הנס של פורים, כי הכל אחד, כי עקר הצרה והסכנה שהיתה בימי המן - הכל הוא בחינת צרת הנפש, כי עקר הוא גלות וצרת הנפש שרחוקה מהשם יתברך על־ידי מעשיה הרעים, כי אז בימי המן התגברה הסטרא אחרא, זהמת עמלק כל כך, עד שהחטיאו את ישראל בכל החטאים שחשבו רבותינו ז"ל (מגלה יב.), עד שעל־ידי־זה באה עליהם הצרה והסכנה הנ"ל. והשם יתברך חשב מחשבות והקדים הרפואה להמכה והצרה, ונלקחה אסתר לבית אחשורוש, שזהו בחינת תפלה־בבחינת־דין של הבעל כח וכו' כנ"ל, שעל־ידי־זה היה להם כח להתעורר לתשובה, כאשר עשו באמת, כמבאר במגלה, ועל־ידי־זה זכו לגאלה וכנ"ל, וכן הוא בכל אדם ובכל זמן, וכנ"ל.

וזה בחינת עקר הנסיון של האדם, שכשהשם יתברך מרחם עליו ושולח עליו הארה בהעלם גדול מבחינה גבה מאד, כדי שיתעורר לתשובה בתקף עמק נפילתו, אזי צריך להתגבר כארי להתעורר לתשובה. ואז יסיעו השם יתברך בכל פעם, עד שיזכה לשוב אליו יתברך מכל מקום שהוא, כי אין שום יאוש בעולם, כמבאר בדברינו כמה פעמים: