# כג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1955/64/23/

וזה בחינת (חבקוק ג, ג): "אלוה מתימן יבא" וכו'. וכתיב (דברים לג, ב): "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן", ודרשו רבותינו ז"ל על זה (עבודה־זרה ב:): 'מלמד שהחזיר הקדוש־ברוך־הוא על כל עובדי כוכבים שיקבלו את התורה ולא רצו', הינו שהאיר עליהם הרהורי תשובה משרש קדשת התורה, אבל הם לא רצו להתעורר ולשוב אליו יתברך, על־כן מאס בהם ובא לישראל. ותכף שהאיר עליהם בהעלם, הארה הנ"ל - נתעוררו לשוב אליו, ועל־ידי־זה בחר בהם מכל העמים. אבל מחמת שבחינה זאת אי אפשר להבין בשכל אנושי כלל, איך השם יתברך מתגלגל עם כל אדם לקרבו אליו, שזהו סוד סתרי הבחירה וכנ"ל, על־כן נקראים ישראל "עם סגלה" (דברים ז, ו), מחמת שאי אפשר להבין זאת מפני מה בחר בישראל מכל העמים, כמו שכתב רבנו ז"ל בהתורה "עתיקא טמיר וסתים" (בסימן כ"א), שבשביל זה נקראים ישראל 'עם סגלה' וכו', עין שם, כי זה הענין אי אפשר להבינו כלל.

וכמו כן בכל דור ודור, אי אפשר להבין מפני מה זכו אלו להתקרב להצדיק האמת יותר משאר אנשים, כי כל זה הוא בחינת 'סגלה' - שאי אפשר להבין כלל, אבל באמת צדיק ה' בכל דרכיו ולא עולתה בו. ובודאי גלגל השם יתברך בהעלם גדול עם כל אחד, שיזכה להתקרב אל האמת. וכפי ההתעוררות של כל אחד - כן הוליך אותו השם יתברך לרחק או לקרב, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מכות י:): 'בדרך שאדם רוצה לילך - מוליכין אותו'. רק שאי אפשר להבין זאת עכשו בשום שכל. ועל־כן נקראין ישראל עם סגלה, כנ"ל: