# כה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1955/64/25/

ובשביל זה אנו מתחילין עכשו מקריאת פרשת שקלים, כי עכשו ההתחלה של הגאלה ותקון כל העולמות הוא מפורים, כמו שמובן מרמזי דבוריו הקדושים של רבנו ז"ל, בעת שאמר התורה (בלקוטי תנינא סימן עד) על פסוק (שמות כג, טו): " מ 'מצרים ו 'לא י 'ראו פ 'ני ר 'יקם" שהוא ראשי תבות ' פורים '. שאמר אז, כי מתחלה היו כל ההתחלות מפסח, שהוא יציאת מצרים. ועכשו וכו'. ופסק באמצע ולא סים דבריו. ומתוך דבריו הבנתי, שעכשו ההתחלה מפורים, שהוא מחית עמלק, שהיא עקר הגאלה של משיח, כי (במדבר כד, כ) "ראשית גוים עמלק" ו"מלחמה לה' בעמלק מדר דר" (שמות יז, טז) עד דורו של משיח, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תנחומא כי תצא יא).

וזה בחינת מה שכתבתי לעיל (אות כב) שהשם יתברך מקדים רפואה למכה, כי השם יתברך ראה שבגלות האחרון המר הזה שהוא גלות אדום שהוא עמלק - לא היה לנו קיום, חס ושלום, אם לא שימשיך עלינו הארה נפלאה ועצומה מקץ האחרון, שהוא גאלה אחרונה של משיח, כי כל מה שהחולה גדול ביותר צריכין להחיותו ברפואות וחיות יקרים ביותר (סימן ל). על־כן בנפלאותיו הגדולים הקדים רפואה למכה ועשה עמנו נפלאות ונוראות גדולות בימי מרדכי ואסתר, כשעמד עליהם המן הרשע, שהוא גזע עמלק, ימח שמו, וחשב מחשבות להאביד אותנו לגמרי, חס ושלום. והשם יתברך הפך מהפך אל הפך, והשיב לו מחשבתו בראשו, ולא די שנצולו ישראל בעזרתו יתברך, אף גם היה מחית עמלק, ימח שמו. עד שעל־ידי תקף הנס המשיכו הארה נפלאה בעולם, שהיא ההארה הנמשכת מגאלה האחרונה, שאז יהיה גמר מחית עמלק, וכמובא בכתבי האר"י ז"ל (פרי עץ חיים פורים פרק ה) ובדברי רבותינו ז"ל (תקוני זהר, תקון כא, נז:) מגדל ההארה הנפלאה שבפורים. ועל־ידי ההארה הזאת שהאיר עלינו השם יתברך קדם בנין בית שני וחרבנו, על־ידי־זה יש לנו כח עכשו להתקים בגלות המר הזה, אשר ירדנו פלאים, כי בנין בית שני לא היה גאלה שלמה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (זהר פקודי רנח:), כי היינו משעבדים למלכי פרס, על־כן מאז נחשב ימי הגלות. וכמובן מפרוש רש"י על פסוק (דניאל ט, כה): "ושבעים שבעים וכו' ובצוק העתים" עין שם. על־כן הקדים השם יתברך הרפואה על־ידי ההארה הנפלאה הנמשכת על־ידי הנס של פורים בכל שנה ושנה, עד אשר עכשו כל ההתחלות מפורים, שהוא בחינת גאלה האחרונה, שהוא מחית עמלק כנ"ל. ואפלו מצות פסח להיות נזהרין מחמץ אין אנו יכולין לקים בשלמות כי אם על־ידי פורים, כמו שכתב שם רבנו ז"ל, שעל־ידי מצוות פורים יכולין להיות נזהרין מחמץ בפסח, עין שם (בלקוטי תנינא סימן עד).

נמצא, שעכשו ההתחלה של הקדשה שאנו צריכין להמשיך עלינו הוא מפורים. והתחלת הנס והשמחה של פורים אנו מתחילין מפרשת שקלים, כי באחד באדר משמיעין על השקלים (שקלים ב. מגלה יג:), כי עקר הנס של פורים היה על־ידי השקלים שנותנין ישראל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שם) על פסוק (אסתר ג, ט): "ועשרת אלפים ככר כסף אשקל", שהמן, ימח שמו, רצה לבטל הכח של השקלים חס ושלום. ואמר הקדוש־ברוך־הוא: 'רשע, כבר קדמו שקליהם לשקליך' וכו'. כי המן־עמלק הוא עקר זהמת הנחש שנמשך על־ידי חטא עץ הדעת טוב ורע, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (חלין קלט:): 'המן מן התורה מנין? שנאמר: המן העץ' וכו'. ועקר זהמת הנחש הוא בלבול המדמה, שמשם כל העבודה־זרה והכפירות, שהוא בחינת המן־עמלק שהיה כופר גדול ועשה עצמו עבודה־זרה. על־כן עקר הכנעתו על־ידי שקלי ישראל שהם בחינת ברור המדמה.

ועל־כן עכשו מתחילין מפרשת שקלים שהוא ההתחלה של פורים, שמשם מתחילין לכנס בפסח, כי על־ידי פורים יכולין להיות נזהרין מחמץ בפסח. וזה שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין יב:): ביום פורים מתחילין לשאל ולדרש בהלכות הפסח, כמבאר בשלחן ערוך (ארח חיים סימן תכט, א): לענין "שואלין ודורשין בהלכות פסח שלשים יום קדם" וכו' ומתחילין ביום הפורים בעצמו (באר היטב סעיף קטן ב), כי על־ידי פורים נכנסין לפסח כנ"ל. וכל עקר התכלית של פסח ויציאת מצרים, הכל בשביל קבלת התורה, כדי לזכות לרוח נבואה כדי לברר המדמה, שעל־ידי־זה עקר האמונה, אמונת חדוש העולם, שזה עקר הכל כנ"ל. ועל־כן כשמגיעין לשבועות שהוא קבלת התורה קורין פרשת 'במדבר', שמדבר ממספר בני ישראל שהיה על־ידי השקלים שהוא בחינת ברור המדמה.

נמצא שההתחלה והסוף אחד, כי ההתחלה מפרשת שקלים, והכל בשביל לברר המדמה, שעל־ידי־זה עקר הכנעת המן־עמלק כנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין לקבלת התורה בשבועות כנ"ל. ועל־כן גם כשמגיעין אל הגמר לקבל את התורה בשבועות קורין פרשת 'במדבר' כנ"ל. ונעוץ סופו בתחלתו ותחלתו בסופו, כי הכל אחד, וכנ"ל: