# לד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1955/64/34/

אך אם כן לכאורה קשה מה פעלו הצדיקים האמתיים שהיו בכל הדורות שלפנינו שחברו ספרים קדושים ברוח הקדש שלהם הכל כדי להמשיך האמונה בעולם. וכן מה פעלנו בברור האמונה שזכינו בשעת מתן תורה, מאחר שעדין אנו צריכין לצדיק האמת שבכל דור ודור דיקא? אך באמת, שניהם כאחד טובים. כי בודאי עקר ברור האמונה שבכל דור ודור הוא על־ידי הצדיק האמת שבאותו הדור, ועל־כן צריכין להתקרב אליו דיקא וכנ"ל. אך הבעל דבר מתגרה בזה הצדיק מאד ומתגבר בכל דור ודור לרחק את העולם מזה הצדיק על־ידי גדל הקשיות והמחלקת שמרבה עליו, אשר על־כן צריכין לחפש ולבקש מאד את הצדיק האמת כנ"ל.

וזהו בחינת גדל שבח מעלת קדשת קבלת התורה, אשר השם יתברך חמל עלינו ונתן לנו את תורתו הקדושה על־ידי משה רבנו נאמן ביתו, כי השם יתברך רואה את הנולד, וראה בחכמתו שמתגברין עזי פנים בכל דור ודור שחולקין על הצדיק האמת שבכל דור, ומסתירין ומעלימין אותו ומרחיקין את העולם ממנו. וכשאין זוכין להתקרב להצדיק האמת - אין זוכין להאמונה כנ"ל. ואם כן, חס ושלום, יחזור העולם לתהו ובהו, כי אין העולם מתקים אלא על־ידי אמונה וכנ"ל. על־כן השם יתברך ברחמיו הקדים רפואה למכה ונתן לנו את תורתו התמימה על־ידי משה רבנו, ואז זכו ישראל כלם לרוח הקדש עד שנתברר המדמה אצלם בשלמות גדול, עד שזכו כלם אז לאמונה שלמה. ואף־על־פי שהשם יתברך ידע, שאחר־כך יתגבר הבעל דבר על־ידי ערמימותיו וירצה לקלקל גם את זה, חס ושלום, כאשר עשה באמת שהתגבר אחר־כך במעשה העגל, שאז חזר ונמשך זהמת הנחש בעולם שהוא בלבול המדמה, ואי אפשר לברר ולתקן זאת הזהמא כי אם על־ידי הצדיקים אמתיים שבכל דור ודור, שהם מבררים המדמה שהוא בחינת ברור מזהמת הנחש, ומתקנים חטא העגל בכל דור ודור, וממשיכים אמונה בעולם כנ"ל. ואם כן מה פעל אל בברור האמונה שזכה אותנו בקבלת התורה, מאחר שסוף כל סוף צריכין להצדיק האמת שבכל דור דיקא שעקר האמונה תלויה בו כנ"ל.

אך אדרבא, זהו באמת נפלאות תמים דעים, כי על־ידי גדל הקדשה שנמשך עלינו בקבלת התורה, על־ידי־זה אנו זוכין למצא את הצדיק בכל דור ודור ולהתקרב אליו, כי לולא קבלת התורה, חס ושלום, לא היינו זוכין כלל להתקרב להצדיק האמת שבדור, מחמת גדל התגברות העזי פנים שבכל דור החולקים עליו ומסתירים אותו כנ"ל. אבל על־ידי קבלת התורה זכינו שנתברר המדמה, וזכינו לאמונה שלמה כל כך, עד שאפלו אחר־כך כשהתגבר הבעל דבר ובלבל האמונה על־ידי מעשה העגל, אף־על־פי־כן נשארה הרשימו שעל־ידי־זה יש לנו כח לחפש את הצדיק האמת בכל דור ולהתקרב אליו. ולולא קבלת התורה - לא היה לנו כח כלל לחפש את הצדיק ולהתקרב אליו, מחמת גדל התגברות העזי פנים שבדור החולקין עליו ומרחיקין את העולם ממנו כנ"ל.

וזהו (משלי ו, כג): "כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר" הינו שהתורה והמצוות הם בחינת אור ונר, שעל ידם יש לנו כח לחפש את הצדיק להתקרב אליו, כי יסוד האמונה שנשארה בנו ממתן תורה שהבטיח השם יתברך למשה (שמות יט, ט): "וגם בך יאמינו לעולם", וכל צדיק אמתי שבכל דור ודור הוא בחינת משה. על־ידי יסוד האמונה הזאת יש לנו כח לחפש ולבקש את הצדיק האמת כנ"ל. וזה שסים: 'ודרך חיים תוכחות מוסר', כי הצדיק נקרא חיים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות יח.): "צדיקים אפלו במיתתם קרויין חיים" וכו'. וזהו: 'כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים' וכו', שהתורה והמצוה הם אור ונר להאיר לנו הדרך לבקש ולמצא את הצדיק האמת שנקרא חיים. וזהו: 'ודרך חיים' וכו', שהתורה מאירה לנו הדרך להתקרב לצדיק האמת שנקרא חיים.

וזהו: 'ודרך חיים תוכחות מוסר', כי על־ידי הצדיק זוכין לאמונה שעל־ידי־זה יהיה חדוש העולם שלעתיד. שעל־ידי־זה זוכה לקול הנגון שיתער לעתיד שהוא קול המוכיח הראוי וכו', כמבאר בהתורה הנ"ל, עין שם. וזהו: 'ודרך חיים תוכחות מוסר' כנ"ל, שזוכין על־ידי התורה להתקרב להצדיק שנקרא חיים, שהוא במדרגה גבה כל כך עד שיש לו כח להוכיח את ישראל, שזהו בחינת 'תוכחות מוסר'. כי זה הצדיק האמת שיש לו רוח הקדש, שיש לו כח לברר המדמה והאמונה כנ"ל, הוא זוכה לקול הנגון שיתער לעתיד, שעל־ידי־זה יש לו כח להוכיח את ישראל כמו שכתוב שם, עין שם: