# לח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1955/64/38/

וזה בחינת ספירה, שצריכין לספר הימים שבע שבועות קדם קבלת התורה, כי על־ידי הספירה מבררין המדמה וכנ"ל (אות יז). ועל־כן צריכין לספר הימים, כי על־ידי שסופרין הימים, על־ידי־זה ממשיכין קדשת ברור המדמה, שהוא קדשת האמונה, על כל יום ויום של כל השנה, כי אלו השבע שבתות הם כנגד שבעת ימי בראשית, וכל אחד כלול משבעה, שזהו בחינת כלליות כל הימים. הינו שבספירה אנו ממשיכין על עצמנו קדשת קבלת התורה, שהוא ברור המדמה - ברור האמונה, באפן שנזכה ליסוד האמונה כל ימי עולם, שבכל יום ויום שיבוא, אף־על־פי שיתגבר הבעל דבר באיזה בלבול שיתגבר כפי התגברותו בכל יום מחדש, אף־על־פי־כן יהיה לנו כח לברר האמונה על־ידי צדיקי הדור שנזכה להתקרב אליהם, כי יהיה לנו כח לבקשם ולמצאם על־ידי קדשת יסוד האמונה שהמשכנו עלינו בקבלת התורה, על־ידי שספרנו ארבעים ותשעה ימי הספירה, שבהם אנו נטהרים מזהמת הנחש שהוא בלבול המדמה, וזוכין לאמונה שלמה, להמשיך בכל יום ויום, עד שזוכין לברר האמונה בשלמות. ועקר הקדשה שאנו ממשיכין עלינו לעולם הוא שנזכה לחפש את הצדיק עד שנזכה למצאו כנ"ל: