# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1955/64/4/

וזה בחינת מלחמת עמלק שבכל דור ודור, כי זה עקר הבחירה של כל אדם כנ"ל. והבחירה של כל אדם לעמד כנגד היצר־הרע - זה בחינת מלחמת עמלק, שהוא עקר זהמת הנחש, שמשם עקר היצר־הרע, כידוע (עין זהר חיי שרה קכז.).

וזה בחינת פורים שהוא מלחמת המן־עמלק, שעקר הכנעתו היתה על־ידי לקיחת אסתר לבית אחשורוש, שזהו בחינת תפלה־בבחינת־דין של הבעל כח, שעל־ידי־זה עקר מפלת המן־עמלק כנ"ל. כי אסתר היא בחינת התפלה בבחינת דין, כי התפלה הוא בחינת "אשה יראת ה'", כידוע, וכשהתפלה היא בבחינת דין - אזי היא נקראת אסתר לשון הסתרה, שהוא בחינת דין, בחינת (דברים לא, יח): "ואנכי הסתר אסתיר" וכו' (עין חלין קלט:). ואז כשהתפלה היא בבחינת דין, אזי הסטרא אחרא רוצה לבלעה, כדרכה תמיד שהיא בולעת את התפלה שהיא בבחינת דין, כמבאר בהתורה הנ"ל.

וזהו בחינת (אסתר ב, טז): ותלקח אסתר אל בית המלך אחשורוש - שאסתר, בחינת התפלה בבחינת דין, נלקחה לבית הסטרא אחרא למלכות הרשעה, כי הסטרא אחרא רוצה לבלעה, אבל היא היתה בעל כח גדול, ולא די שלא בלעה אותה, אדרבא, היא עמדה בבית הבליעה שלהם, עד שהסטרא אחרא נתנה הקאות על־ידי־זה. כי על־ידי־זה שנלקחה אסתר, דהינו התפלה־בבחינת־דין, אל הסטרא אחרא, על־ידי־זה היה עקר מפלת הסטרא אחרא, דהינו מפלת המן־עמלק. ולא די שלא בלעו את ישראל כאשר עלה על מחשבתם הרעה, אדרבא, ישראל יצאו אז מאפלה לאורה, מיגון לשמחה, וחזר להם כל הקדשות שבלעו מהם, כמו שכתוב (שם ח, טז): ליהודים היתה אורה – 'זו תורה', ושמחה וכו' ויקר – 'אלו תפלין' וכו' (מגלה טז:). הינו שכל המצוות והקדשות שהסטרא אחרא רצתה לבלעם הכל החזירה אל הקדשה, כי הכרחה לתן הקאות על־ידי לקיחת אסתר לבית אחשורוש, שהיא בחינת התפלה־בבחינת־דין שנלקחה להסטרא אחרא כנ"ל. ואז לא די שהחזירה לישראל כל הקדשות והמצוות וכל גדלתם וכבודם וחשיבותם, כמו שכתוב (אסתר ט, ג): וכל עבדי המלך והאחשדרפנים והפחות וכו' מנשאים את היהודים וכו', עד שזכו אחר־כך על־ידי־זה לבנין בית־המקדש, שבנה כרש בן אסתר והחזיר כל הכלים לבית־המקדש (עין ויקרא רבה יג, ה). ולא די בכל זה, אף גם עצמות חיותם הכרחו להקיא, וזהו בחינת גרים הרבה שנתגירו אז, כמו שכתוב (שם ח, יז): ורבים מעמי הארץ מתיהדים וכו', הינו כנ"ל: