# מ

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1955/64/40/

ועל־כן קדמו ברכת המאורות קדם קריאת שמע, אף־על־פי שאין להם שיכות לברכת קריאת שמע לכאורה, כמבאר הקשיא הזאת בפוסקים. אך על־פי הנ"ל מבאר, כי קריאת שמע שהוא אמונת היחוד, שהוא אמונת חדוש העולם, כי בודאי אי אפשר להאמין ביחודו יתברך, כי אם כשמאמינים בחדוש העולם, שהשם יתברך יחיד קדמון לכל, וחדש את העולם ברצונו יש מאין. ומי שאין מאמין, חס ושלום בחדוש העולם - הוא כופר בכל, כופר גמור באלהי ישראל, שאין כפירה גדולה מזו.

[ואף־על־פי שיש ממחברי ספרי החקירות שכתבו שאמונת חדוש העולם אינו מהעקרים - הבל יפצה פיהם! ואין צרך לסתר שטות כזה, כי כל מאמין באמת יבין מאליו שאמונת חדוש העולם הוא אמונת היחוד, והוא יסוד כל התורה כלה. ובשביל זה פתח משה רבנו את התורה בחדוש העולם, כמו שכתוב (בראשית א, א): "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ"]. ומי שכופר בזה, חס ושלום, הוא האפיקורס הגמור, שגרוע מעכו"ם ומשמד, ומצוה להורידו ולא להעלותו, ומצוה להרגו ביום הכפורים ובשבת ולקרעו כדג ומגבו, ואין גרוע בעולם ממנו. וזה פשוט לכל המאמינים בהשם יתברך ובתורתו הקדושה.

ועל־כן קדם קריאת שמע, שהוא אמונת היחוד, שהוא אמונת חדוש העולם, אומרים מקדם ברכת המאורות שמדברים בשבח הבריאה, שהשם יתברך מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. והשם יתברך עושה חדשות בכל עת. כמו שאומרים: 'פועל גבורות עושה חדשות וכו' אדון הנפלאות המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית' וכו'. ואחר־כך אומרי ם קריאת שמע שהוא אמונת היחוד, שהוא אמונת חדוש העולם כנ"ל, כי אמונת חדוש העולם, צריכים להמשיך על עצמו בכל יום מחדש, כפי חדוש מעשה בראשית שבכל יום, כנ"ל.

ובשביל זה אחר ברכת יוצר המאורות אומרים ברכת 'אהבה רבה' שמדבר משבח קבלת התורה, כי עקר האמונה שהוא אמונת חדוש העולם זוכין על־ידי קבלת התורה כנ"ל. וזהו שאנו אומרים: בעבור אבותינו שבטחו בך ותלמדם חקי חיים כן תחננו ותלמדנו - כי עקר הכח שיש לנו עכשו להתקרב להשם יתברך הוא בכח אבותינו, שזכו להמשיך קבלת התורה, שעל ידם יש לנו אור עכשו לחפש ולבקש את הצדיק שילמד אותנו דרך השם יתברך ויכניס בנו אמונה שלמה, כנ"ל.

וזהו ותן בלבנו בינה וכו' - ללמד וללמד לשמר ולעשות ולקים וכו', כי אנו צריכין עכשו לזכות ללמוד כזה, שנזכה על ידו לשמר ולעשות ולקים את כל דברי התורה. כי התורה כבר קבלנו, ואנו יודעין כל המצוות שצונו השם יתברך, אבל אף־על־פי־כן זעירין אנון שזוכין לקים את כל דברי התורה. ועל־כן אנו מבקשין מהשם יתברך, שנזכה ללמוד כזה, שנזכה על ידו לשמר ולעשות ולקים את כל דברי תורתו באהבה, ועקר הוא האמונה שהיא יסוד כל התורה כלה, כמו שכתוב (תהלים קיט, פו): "כל מצותיך אמונה". וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (מכות כד.): 'בא חבקוק והעמידן על אחת (חבקוק ב, ד): "וצדיק באמונתו יחיה"'. ועל־כן צריכין לחפש את הצדיק האמת שבכל דור ודור וכו', וכנ"ל.

וזה שאומרים בקריאת שמע (דברים ו, ו): "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום" וכו' - 'שבכל יום ויום יהיה בעיניך כחדשים' (רש"י דברים כו, טז). כי קריאת שמע שהיא אמונה - צריכה שתהיה בכל יום כחדשה, בחינת (איכה ג, כג): "חדשים לבקרים רבה אמונתך" כנ"ל (אות לב), כי האמונה הקדושה צריכין להמשיך על עצמו בכל יום מחדש, להתחזק באמונה שלמה בהתחזקות יותר בכל יום מחדש, כפי חדוש מעשה בראשית שבכל יום, שהכל בשביל להמשיך האמונה בעולם בכל יום מחדש, כנ"ל: