# מג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1955/64/43/

וזה בחינת (בראשית מט, יג): "זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על צידן". כי צידון הוא גבול ארץ־ישראל, כמו שכתוב (שם י, יט): "ויהי גבול הכנעני מצידון" וכו'. ושם בתחלת הגבול במקום שמתחיל ארץ־ישראל שם קבור זבולון [כאשר זכיתי להיות שם בעצמי על קברו הקדוש בעיר צידון, ואמרו לי שם, שמשם מתחילין לחשב גבול ארץ־ישראל]. כי זבולון הוא בחינת תקון תאות ממון, כי זבולון היה מספיק ליששכר הצדיק שהיה עוסק בתורה, וזבולון היה עוסק בפרקמטיא והיה מספיק ליששכר, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה עב, ה), שזהו עקר תקון תאות ממון, כמבאר בדברי רבנו ז"ל (בסימן יג ובסימן כט). שעקר תקון תאות ממון הוא צדקה. ועל זה נאמר (דברים לג, יח): "שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך" וכו', שזה בחינת תקון תאות ממון שהוא בחינת שמחה, בחינת 'שמח זבולן', כמבאר בהתורה "צוית צדק" (סימן כג). נמצא שזבולון הוא בחינת תקון תאות ממון.

ועל־כן זבולון הוא קבור על גבול ארץ־ישראל בצידון, בחינת 'וירכתו על צידן' שסופו על צידון שהוא גבול ארץ־ישראל, זה רמז שעל־ידי בחינת זבולון, דהינו בחינת תקון תאות ממון זוכין לכנס לארץ־ישראל. הינו על־ידי שמבקשים ומחפשים את הצדיק, שעל־ידי־זה זוכין להנצל מהחפוש והבקשה של הסטרא אחרא שהוא החפוש והבקשה אחר הממון, על־ידי־זה זוכים לארץ־ישראל. כי עקר ארץ־ישראל זוכין על־ידי הצדיק, בבחינת (תהלים לז, כט): "צדיקים יירשו ארץ". ואי אפשר לאדם לזכות לארץ־ישראל כי אם על־ידי צדיקים אמתיים, שזהו בחינת הנשיאים שהעמיד משה להנחיל הארץ לישראל, כמו שכתוב (במדבר לד, יז יח): "אלה האנשים וכו' לנחל את הארץ". כי אי אפשר לזכות לארץ־ישראל כי אם על־ידי צדיקים אמתיים, שעל ידם זוכין לאמונת חדוש העולם, שזהו בחינת ארץ־ישראל כנ"ל. ועל־כן זבולון שזהו בחינת המתקרב להצדיק האמת ומשמש אותו בגוף ונפש וממון ועושה לו כל צרכיו, כמו זבולון שטרח בפרקמטיא בשביל להספיק את יששכר שעסק בתורה, הוא זוכה לבוא לארץ־ישראל. ועל־כן זבולון עומד על גבול ארץ־ישראל, כי דיקא על־ידי בחינת זבולון שהוא המתקרב לצדיק האמת, על־ידי־זה זוכה לכנס ולבוא לארץ־ישראל כנ"ל: