# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1955/64/6/

וזה בחינת סעדת פורים, שהיא מצוה גדולה להרבות בסעדה לאכל ולשתות ולשמח (ארח חיים, סימן תרצה, סעיף א), כי אז האכילה בקדשה בבחינת מזונא דנשמתא. כי על־ידי הריח טוב שנמשך על־ידי התפלה־בבחינת־דין וכו' כנ"ל, על־ידי־זה זוכין למזונא דנשמתא, כי מכניעין מזונא דגופא, בבחינת (בראשית כה, כו): "וידו אחזת בעקב עשו", כמבאר בתורה הנ"ל. ועל־כן אז מצוה לאכל, כי אז זוכין למזונא דנשמתא כנ"ל, כי אז מכניעין קלפת עמלק, שהוא מזרע עשו שהוא בחינת מזונא דגופא, בבחינת 'וידו אחזת בעקב עשו' כנ"ל. ועל־כן נקראת אסתר 'הדסה' (מגלה י: יג.), על שם ריח טוב, כי על־ידי התפלה־בבחינת־דין של הבעל כח שהיא בחינת אסתר, על־ידי־זה זוכין לריח טוב שהוא חיות הנשמה, שעל־ידי־זה נתתקן הכל בבחינת 'נרדי נתן ריחו', כמו שכתוב בהתורה הנ"ל, עין שם כל זה היטב: