# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/1955/65/2/

וְעִקַּר כֹּחַ הַחֵשֶׁק וְהַכִּסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה - נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת רֵיחַ טוֹב בְּשָׁרְשׁוֹ, שֶׁהוּא חִיּוּת הַנְּשָׁמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת מג:): 'אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ? זֶה הָרֵיחַ'. כִּי הִתְגַּבְּרוּת הַחֵשֶׁק בִּשְׁעַת הַמְנִיעוֹת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת רֵיחַ. כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר כָּל הַמְנִיעוֹת הֵם מְנִיעוֹת הַמֹּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן מו), כִּי עִקַּר הַמְנִיעָה מֵחֲמַת שֶׁמְּבַלְבְּלִין מֹחוֹ בְּעַקְמִימוּת וְקֻשְׁיוֹת וּבִלְבּוּלִים עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת, אוֹ עַל שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת, עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַעֲלָתָם וְעֹצֶם קְדֻשָּׁתָם שֶׁיָּכוֹל לִזְכּוֹת עַל יָדָם לְכָל טוֹב נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד, כִּי בְּוַדַּאי אִם הָיָה הָאָדָם רוֹאֶה בְּעֵינָיו גֹּדֶל עֲשִׁירוּתוֹ וְהַצְלָחָתוֹ בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח, שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁיִּתֵּן, בְּוַדַּאי כָּל אָדָם הָיָה נוֹתֵן צְדָקָה הַרְבֵּה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, כִּי כַּמָּה וְכַמָּה הָאָדָם מִתְיַגֵּעַ בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת וּמוֹצִיא מָמוֹנוֹ, וּמַרְבֶּה בְּהוֹצָאוֹת בִּשְׁבִיל סְפֵק רֶוַח, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה בְּעֵינָיו רֶוַח כָּזֶה, שֶׁמַּרְוִיחִין עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה בְּוַדַּאי הָיָה נוֹתֵן צְדָקָה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְכֵן בְּכָל הַמִּצְווֹת.

וְכֵן לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְאַנְשֵׁיהֶם - שֶׁיְּכוֹלִים לְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁזֶּה עוֹלֶה עַל הַכֹּל, וּבָזֶה תָּלוּי כָּל קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ. אִם הָיָה רוֹאֶה נִפְלְאוֹת עֲרֵבוּת נְעִימוּת הַתִּקְוָה שֶׁיִּזְכֶּה עַל יָדָם לָנֶצַח, בְּוַדַּאי הָיָה מַשְׁלִיךְ הַכֹּל וְהָיָה רָץ אַחֲרֵיהֶם בְּכָל כֹּחוֹ, וְלֹא הָיְתָה שׁוּם מְנִיעָה וַהֲסָתָה וּדְחִיָּה נֶחֱשֶׁבֶת בְּעֵינָיו לִכְלוּם. אֲבָל עִקַּר הַמְנִיעָה הִיא מְנִיעַת הַמֹּחַ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין רוֹאִין כָּל זֹאת בְּעֵינָיו בַּתְּחִלָּה, כִּי בִּתְחִלָּה בְּשָׁעָה שֶׁבָּא לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה אוֹ לְהִתְקָרֵב לְאַנְשֵׁי אֱמֶת - אֵינוֹ רוֹאֶה אֲמִתַּת מַעֲלָתָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ כֹּחַ לְהַמְנִיעוֹת לְהִשְׁתַּטֵּחַ כְּנֶגְדּוֹ לְמָנְעוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְצָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר בְּחֵשֶׁק חָזָק עַל הַמְּנִיעוֹת דַּיְקָא לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת כַּנַּ"ל. אֲבָל אִם כֵּן, מֵאַחַר שֶׁהַמְּנִיעוֹת מַעֲלִימִין מַעֲלַת הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אִם כֵּן מֵהֵיכָן יְקַבֵּל כֹּחַ לְשַׁבְּרָם? אַךְ עִקַּר הַכֹּחַ לְשַׁבְּרָם נִמְשָׁךְ מֵרַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר מֵרָחוֹק בְּדַעַת כָּל אָדָם שֶׁיִּתְנוֹצֵץ לוֹ הָאֱמֶת מֵרָחוֹק, בִּבְחִינַת (יִרְמְיָה לא, ב): "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי". וְזֶהוּ בְּחִינַת הָרְמָזִים הַבָּאִים אֶל הָאָדָם בְּכָל יוֹם שֶׁיִּתְקָרֵב וְיָשׁוּב אֵלָיו. וּמִי שֶׁחָפֵץ בַּחַיִּים בֶּאֱמֶת וְאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ וּמִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, הוּא רוֹאֶה מֵרָחוֹק אֲמִתַּת הָאֱמֶת, כִּי הָאֱמֶת עֵד לְעַצְמוֹ. וְעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר בְּחֵשֶׁק חָזָק כְּפִי הַמְּנִיעוֹת, עַד שֶׁמְּשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וּמִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת.

וְזֹאת הַבְּחִינָה שֶׁרוֹאֶה הָאֱמֶת מֵרָחוֹק כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר בְּחֵשֶׁק חָזָק לְשַׁבֵּר הַמְּנִיעוֹת - זֹאת הַבְּחִינָה הִיא בְּחִינַת רֵיחַ טוֹב, כִּי עֲדַיִן אֵינוֹ רוֹאֶה הָאֱמֶת מַמָּשׁ, כִּי אִם כֵּן לֹא הָיָה מְנִיעָה כְּלָל כַּנַּ"ל, וְהָאָדָם בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מְנִיעוֹת, רַק זֹאת הָרְאִיָּה וְהַהִתְנוֹצְצוּת מֵרָחוֹק הִיא בִּבְחִינַת רֵיחַ, שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ רֵיחַ טוֹב מֵהָאֱמֶת 'כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא' (זֹהַר פְּקוּדֵי רלט.) בִּבְחִינַת (פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כה): רֵיחַ טוֹב קָלַט. וְזֶהוּ בְּחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים יא, ג): "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל־כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ". וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י עַל הָרְחוֹקִים הַבָּאִים לָשׁוּב וּלְהִתְגַּיֵּר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם 'עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ' - בָּא יִתְרוֹ וְנִתְגַּיֵּר, בָּאָה רָחָב וְנִתְגַּיְּרָה.

וְזֶהוּ: 'לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טֹבִים' וְכוּ', דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת רֵיחַ טוֹב, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא 'עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ', שֶׁבָּאִים הָרְחוֹקִים וְשָׁבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ יִתְרוֹ וְכוּ'. כִּי עִקַּר הִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים לְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת שֶׁלָּהֶם הָעֲצוּמוֹת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת רֵיחַ כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עֲלֵיהֶם וּמֵאִיר עֲלֵיהֶם מֵרָחוֹק רְמָזִים שֶׁיִּתְנוֹצֵץ לָהֶם הָאֱמֶת מֵרָחוֹק וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ שֶׁנִּסְמָךְ לָזֶה (שָׁם ד): "מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה", כִּי הַיְנוּ הָךְ, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם: אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִשְּׁלוּחֶיךָ רֶמֶז שֶׁאָמַרְתָּ לְמָשְׁכֵנִי וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה וְכוּ'. הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַמֵּז רְמָזִים מֵרָחוֹק לְהָאָדָם שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו, וּמִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת רָץ אַחֲרָיו מִיָּד בִּבְחִינַת 'מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה'. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רֵיחַ 'כְּמָאן דְּאָרַח רֵיחָא', בְּחִינַת 'לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טֹבִים' וְכוּ', עַל־כֵּן 'עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ', שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְקָרְבִים הָרְחוֹקִים כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן נִסְמְכוּ זֶה לָזֶה וְכַנַּ"ל: