# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2053/64/16/

ועל־כן בכל יום קדם התפלה אומרים פרשת העקדה, כי עקר שלמות התפלה הוא על־ידי בחינת ראש השנה, על־ידי בחינת העקדה שהוא בחינת הבטול הנ"ל ברצוא ושוב, שעל־ידי־זה ממשיכין בחינת זכרון ועושין אחד מכל התפלה, שזהו עקר שלמות התפלה כנ"ל (אותיות א־ד).

ועל־כן אומרים פרשת העקדה בכל יום קדם התפלה, כי עקר תקון התפלה הוא על־ידי־זה כנ"ל. ובזה מישב מה שנקראת זאת הפרשה פרשת העקדה דיקא, והלא עשה כמה עבדות בשביל לשחטו, כי ערך את העצים וגם העלהו על המזבח. ולמה לא נקרא הענין על שם ההערכה או על שם ההעלאה, אך על־פי הנ"ל ניחא היטב, כי נקראת 'עקדה' דיקא לשון קשירה, כי זה עקר התקון שנמשך על־ידי זכות העקדה, דהינו שזוכין על־ידי־זה לקשר ולחבר כל התפלה ביחד. כי על־ידי־זה ממשיכין כח הזכרון שאפלו כשעומד בסוף התפלה - יהיה עומד עדין בתחלת התפלה, שעל־ידי־זה עושין אחד מכל התפלה. וכל התפלה עקודה וקשורה ביחד, שזה עקר התקון שזוכין על־ידי הבטול ברצוא ושוב, שזהו בחינת העקדה וכנ"ל.

וזה בחינת ויעקד את יצחק בנו (בראשית כב, ט) - כי עקדה היא בחינת קשור ידים ורגלים ביחד (שבת נד.), הינו בחינת קשור וחבור דבורי סוף התפלה בראשה, כי הדבור הוא קומה שלמה. כי יש דבור שהוא בחינת ראש, בחינת (תהלים קיט, קס): "ראש דברך אמת". ויש דבור שהוא בחינת ידים, בחינת (שמות ט, לה): "כאשר דבר ה' ביד משה", בחינת (תהלים קיט, פט): "לעולם ה' דברך נצב בשמים", שהוא אש ומים. בחינת יד ימין ויד שמאל [כמבאר במקום אחר (סימן נו)]. ויש דבור שהוא בחינת רגלין, בחינת (שם קיט, קה): "נר לרגלי דברך". בחינת (שם נח, ב): "צדק תדברון", בחינת (ישעיה מא, ב): "צדק יקראהו לרגלו". ויש דבורים שהם בחינת כלליות העצמות שהם עקר בנין האדם, בחינת (תהלים לה, י): "כל עצמותי תאמרנה" וכו'. כי הדבור הוא קומה שלמה. ועקר שלמות התפלה שיהיה הכל אחד, שאפלו הדבור האחרון של התפלה יהיה עדין מקשר בראשו. בחינת העקדה שמקשר הרגלין למעלה להידים שמגיעין עד הראש, ואז הכל מקשר יחד. כי זה עקר שלמות התפלה, שיהיו כל הדבורים מקשרים יחד שזה בחינת עקדה, כנ"ל: