# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2053/64/20/

וזה בחינת "ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו" וכו' (בראשית ז, י), ודרשו רבותינו ז"ל (בראשית רבה לב, ז), שתלה להם שבעת ימי אבלו של מתושלח הצדיק. כי מבאר בהתורה הנ"ל, בתחלתו בענין בעל השדה שעוסק בתקון השדה שהוא תקוני הנשמות וכו', שזה הבעל השדה צריך להיות גדול במעלה מאד מאד, וצריך לסבל כמה צרות ויסורין, חס ושלום, רחמנא לצלן. ויש לפעמים שהוא צריך להסתלק בשביל זה וכו' כנ"ל, כי לפעמים הדין גובר כל כך, עד שאין מועיל להמתיק הדין על־ידי שום בטול, כי אם על־ידי הסתלקות הצדיק לגמרי, חס ושלום. ואז צריכין העולם להתעורר מאד בתשובה ולהסתכל על עצמן היטב, היכן הם בעולם, מה שגרמו בעוונותיהם עד שנסתלק הצדיק בשבילם.

וזה בחינת שצעק הנביא (ישעיה נז, א): "הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק" וכו'. כי אז, כשחס ושלום, נסתלק הצדיק, צריכין לשים על לב מאד ולהבין 'כי מפני הרעה נאסף הצדיק' - שעקר הסתלקותו הוא מפני הרעה מפני תקף הדין שהיה בעולם, עד שלא היה יכל לבטל הדין בשום בטול ברצוא ושוב וכו' כנ"ל, רק הכרח לבטל עצמו בבטול כזה עד שיסתלק לגמרי. ואז הכל תלוי בהדור שנשארו אחריו, שצריכין לשום על לב מאד הסתלקות הצדיק, ולהתעורר בתשובה שלמה על־ידי־זה. ואז זוכין להמשיך אור מהרשימו של הצדיק שנשאר ממנו. כי כל צדיק וצדיק כשנסתלק, בודאי משאיר בעולם איזה רשימה טובה על־ידי תורתו ומעשיו הטובים. ואז עקר ההמתקה על־ידי הדור יתום שנשארו אחריו, שכשמתעוררים בתשובה, אזי ממשיכין אור גדול מהרשימו שלו, שעל־ידי־זה נמתקין ונתבטלין כל הדינים שבעולם.

כי מחמת שהצדיק נסתלק למעלה, והוא עכשו בתכלית הבטול, על־כן נמשך משם בכל פעם אור גדול ונפלא להרשימו שלו שנשאר בזה העולם. אבל צריכין על כל פנים איזה אתערותא דלתתא על־ידי מעשי הדור הטובים - להמשיך על־ידי־זה אור הרשימו הקדושה שלו, כי על־ידי מעשיהם הטובים, אף־על־פי שהם בבחינת קטנות, ואין להם כח לקבל השגת התורה להמתיק דינים, אף־על־פי־כן בכח הצדיק שנסתלק - יכולים על־ידי מעשיהם הטובים להמשיך אור גדול ונפלא מהרשימו שלו, המאירה עתה באור גדול ונורא, מחמת שהצדיק הוא בתכלית הבטול בשלמות. אבל אז בימי דור המבול, לא זכו להתעורר לתשובה, על־כן גבר הדין, עד שבא המבול שנעשה ממימי הדעת בחינת מבול וכו', כנ"ל: