# כג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2053/64/23/

וזה בחינת סכה. בחינת ענני כבוד שנמשך מאור הבטול של יום הכפורים, שנאמר בו (ויקרא טז, ב): "ואל יבא בכל עת אל הקדש וכו', כי בענן אראה וכו' בזאת יבא אהרן אל הקדש". ומענן הקדש הזה אשר על הכפרת שנכנס לשם הכהן הגדול ביום כפור - משם נמשך בחינת סכה, בחינת ענני כבוד שזוכין ישראל לכנס בהם אחר יום הכפורים על־ידי מצות סכה הקדושה, שהוא בחינת ענני כבוד, כמבאר בדברי רבותינו ז"ל (סכה יא:).

כי הענן שעל הכפרת משם נדבר השם־יתברך עם משה, ומשם קבל כל התורה הקדושה, כמו שכתוב (במדבר ז, פט): "ובבא משה אל אהל מועד וכו' וישמע את הקול כו' מבין שני הכרבים וידבר אליו". כי זה הענן הקדוש, זה בחינת (תהלים יח, יב): "וישת חשך סתרו סביבתיו סכתו חשכת מים" וכו', כי מחמת שאור האין סוף אי אפשר לקבלו מחמת רבוי אור, על־כן השם־יתברך בחסדו הסתיר אורו האין סוף הגדול והנורא בתוך הענן והחשך, בבחינת: 'ישת חשך סתרו', כדי שעל־ידי זה הענן והחשך - יתצמצם האור, כדי שיוכלו לקבלו בהדרגה ובמדה, וזה הענן והחשך הוא בחינת שומר, בפני האור הגדול האין סוף - שלא יתקרב אליו מי שאינו ראוי אליו. ועל־כן הזהיר השם־יתברך את אהרן (ויקרא טז, ב): ואל יבא בכל עת אל הקדש וכו', ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת. ופרש רש"י: 'שלא ימות כדרך שמתו בניו', שנכנסו לפני ולפנים שלא ברשות. על־כן שלטה בהם סטרא דמותא, שנמשך ונשתלשל מבחינת הענן והחשך הזה, שמשם בחינת דינים, כשאין יודעין איך לכנס לשם.

כי הבטול אל התכלית הנ"ל - זה בחינת ארבעה שנכנסו לפרדס (חגיגה יד:), שנכנסו למקום שנכנסו ורצו לכלל ולהסתכל באור האין סוף, שהוא בחינת התכלית, אבל לא היו כלם ראויים לזה, על־כן לא יצאו משם בשלום. זה הציץ ונפגע, וזה הציץ ומת, ואחר קצץ בנטיעות לגמרי, בלתי רבי עקיבא לבדו שנכנס בשלום ויצא בשלום. כי השם־יתברך בעצמו הצילו שהשיב למלאכי השרת: 'ראוי הוא זקן זה שישתמש בכבודי' (חגיגה טו:).

כי מי שזוכה לכנס לשם ברשות כמו רבי עקיבא, וכיוצא, אזי זה הענן והחשך הוא טובה גדולה אליו. כי על־ידי הענן והחשך הזה שסביב האור האין סוף כנ"ל, על־ידי־זה דיקא הוא זוכה להכלל ולהסתכל באור האין סוף, ואינו נתבטל שם במציאות, ואזי זוכה כשחוזר מהבטול, שיהיה נשאר לו אור הרשימו, כי אור האין סוף, נרשם ממנו רשימו קדושה בתוך הענן הקדוש הזה, ששם דיקא נצטיר ונרשם אור הרשימו של אור האין סוף, מחמת הענן והחשך דיקא, שהוא בחינת צמצום, כי בלעדיו לא היה יכל האור להצטיר כלל.

ועל־כן כל הנבואות וכל ההשגות של כל הנביאים והחכמים, מקבלים דיקא דרך הענן הקדוש הזה, כמו שכתוב (תהלים צט, ז): "בעמוד ענן ידבר אליהם". כי שם דיקא נצטיר ונרשם אור הרשימו, שמשם כל השגתם, כי משם עקר קבלת התורה והנבואה כנ"ל. וישראל עם קדוש בכלליות, זוכין ביום הכפורים להכלל ולהתבטל באור האין סוף ביום הכפורים, על־ידי הכהן הגדול שנכנס בשליחותם לפני ולפנים וכו' כנ"ל, ואזי מאור הרשימו הקדושה שנצטירה בתוך הענן הקדוש הנ"ל, זוכין לבחינת קבלת הלוחות ביום הכפורים, שהיא כלל התורה כנ"ל. ואזי זוכין אחר יום הכפורים שימשך על כלל ישראל, בחינת הענן הקדוש הזה, שזהו בחינת סכה, שהיא בחינת ענני כבוד שנמשכין משם. ועל־ידי הענני כבוד האלו, בחינת סכה, על־ידי־זה ממשיכין עליהם אור השגת התורה מאור הרשימו הקדושה בכל שבעת ימי הסכות, עד שזוכין בשמיני עצרת ושמחת תורה, לקבל השגת התורה בשלמות - להשלימה ולהתחילה ולשמח בשמחתה, כי אז זוכין לבחינת קבלת התורה בשלמות, על־ידי שזכינו בכל שבעת ימי הסכה, לקבל אור הרשימו שהוא שרש התורה, על־ידי הענני כבוד, שנמשכו עלינו על־ידי הסכה הקדושה כנ"ל.

וזה בחינת השבעה אושפיזין עלאין קדישין, שהם השבעה רועים שנכנסין לתוך הסכה - שהם אברהם יצחק יעקב וכו'. כי אלו השבעה רועים הם בחינת כלליות כל הצדיקים שבכל דור, שעל ידם עקר המשכת התגלות אלהותו בעולם, שנמשך מאור הרשימו של הבטול שזוכין הצדיקים כנ"ל. כי כל אחד מהשבעה רועים הנ"ל - כל אחד תקן והמשיך וגלה מדה קדושה אחת ממדותיו יתברך, שנמשך מאור הרשימו הנ"ל, שעל־ידי מדות אלו עקר התגלות אלהותו יתברך. כי בבחינת הבטול הנ"ל, שם הוא למעלה מכל המדות ומכל הספירות כנ"ל (אות יז), רק כשחוזרין מהבטול בבחינת ושוב, מקבלין אור הרשימו כנ"ל, משם מתחילין התגלות המדות והספירות, שהם כלל כל התורה, כלל כל השמות הקדושים, כלליות כל העולמות, שעל ידם עקר התגלות אלהותו יתברך כנ"ל. והאבות הקדושים, כל אחד זכה לבחינת בטול, עד שזכה אחר־כך על־ידי הרשימו שהמשיך כשחזר מהבטול, לתקן ולגלות מדה אחת ממדותיו יתברך. דהינו אברהם תקן וגלה על־ידי אור הרשימו שלו שהמשיך על־ידי בטול שלו, על־ידי־זה תקן וגלה בחינת מדת החסד, וכן יצחק מדת הפחד, וכן יעקב מדת התפארת וכו'.

כי כל אלו השבעה מדות שהם כלל הכל כנ"ל - כלם נמשכין מאור הרשימו שהמשיכו הצדיקים הנ"ל על־ידי בחינת בטולם כנ"ל. ועל־כן בחג הסכות הקדוש, שאנו עוסקים להמשיך עלינו אור הרשימו הקדושה על־ידי הענני כבוד, שהרשימו הזאת מאירה עלינו על־ידי הבטול שזכינו ביום הכפורים, על־כן אז נכנסין אצלנו לתוך הסכה הקדושה, שהיא בחינת ענני כבוד - נכנסין לתוכה כל השבעה רועים, שעל ידם עקר המשכת אור הרשימו הקדושה, שעל־ידי־זה עקר התגלות אלהותו שנתגלה על ידם בעולם, כנ"ל.

ועל־כן נקראים 'רועים'. כי אלו הצדיקים הנוראים הם הם בחינת בעלי השדה שעוסקים לתקן השדה העליונה הנ"ל, שעקר תקונה על־ידי בחינת הבטול וההסתכלות אל התכלית, כמובן בהתורה הנ"ל. ועל־כן נקראים 'רועים' כי הם בחינת רועים בתוך השדה העליונה. כי כמו הרועה הגשמי, שכל עסקו ומלאכתו בתוך השדה, כמו כן אלו הצדיקים - הם בחינת רועים בתוך השדה העליונה. כי הם בחינת בעלי השדה, שעוסקין בתקון השדה העליונה על־ידי הבטול אל התכלית, וכנ"ל. ועל־כן באמת היו כל הצדיקים הנ"ל רועים בשדה ממש. כי זה ידוע, שהשדה התחתון הוא דגמת השדה העליונה, וכל העשבים והצמחים ושיח השדה - כלם הם ניצוצי נשמות עליונות (ספר הגלגולים פרק לח), והאבות בהיותם רועים בשדה, היו מתקנים את השדה בשרשה העליון, כי הם בעלי השדה העליון, כנ"ל: