# לא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2053/64/31/

וזהו בחינת שמחת תורה. כי עקר המשכת התורה מהרשימו כנ"ל, הוא על־ידי השמחה, שהוא כלי לקבלת התורה כנ"ל. ועל־כן אחר שנגמרו כל התקונים הנ"ל בסוף ימי הסכות בהושענא רבא, אז אנו עושין שמחת תורה. כי זה עקר גמר התקון שאנו זוכין להמשיך בחינת קבלת התורה בשלמות, שעקר הקבלה הוא על־ידי השמחה כנ"ל. ועל־כן אז מסימין התורה ומתחילין מיד, לקשר ולחבר סופה בראשה, זהו בחינה הנ"ל של תקון התפלה, שכשעומדין בסוף התבה האחרונה, עדין עומדין בתחלת התבה הראשונה, כי כלו אחד כנ"ל.

וזהו בחינת ההקפות שעושין עם הספר תורה, זה בחינת מקיפים ועגולים, בחינת שמחת המחול שעתיד הקדוש־ברוך־הוא לעשות לצדיקים לעתיד לבוא (תענית לא.). כי המחול הוא מה שמרקדין בעגול. וזה בחינת כלו אחד הנ"ל, שהסוף מחבר בראש, שזהו בחינת עגול, כי בהעגול אין נכר בו ראש וסוף. וזה עקר השמחה, שנתגלה אור האחדות, שעל־ידי־זה נכלל ונתחבר הסוף בראש, שזהו בחינת עגול בחינת מחול, הנ"ל: