# לו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2053/64/36/

וזהו בחינת השנה של לילה. כי השנה היא בחינת בטול, שסותמין העינים ונכללין בהתכלית, שהוא בחינת עלמא דאתי וכמובא בהתורה "ויהי מקץ - זכרון" (בסימן נד) עין שם. אבל צריכין לזה זכיה, שיזכה האדם בשעת השנה להתבטל אל התכלית. וזה בחינת (תהלים כד, ג): "מי יעלה בהר ה'" וכו' הנאמר על הנשמה בשעת השנה, כמו שאיתא בזהר הקדוש (ויקהל קצה:). וזהו 'מי יעלה בהר ה'' דיקא. הינו בחינת הבית־המקדש, ששם נקדת האבן שתיה בבית קדש קדשים, ששם עקר הבטול וכנ"ל.

ואחר־כך בבקר הוא התעוררות השנה - זה בחינת רצוא ושוב מה שחוזרים מהבטול. ואז עקר ההמתקה על־ידי התורה שמקבלין אז מהרשימו של הבטול. וזה בחינת אור התפלין היוצאים בבקר, שהם בחינת אור הרשימו הנ"ל, בחינת "שימני כחותם על לבך" וכו' (שיר השירים ח, ו) כידוע (תקוני זהר כב, סה:). כי עקר קבלת התורה הוא ביום, כמו שאמרו רבותינו ז"ל "ביום צוותו" (ויקרא ז, לח), 'מלמד שלא נדבר עמו אלא ביום' (ויקרא רבה א, יג). כי באור בקר - זה בחינת שחוזרין מהבטול של הלילה, ואז הוא בחינת המשכת התורה מהרשימו כנ"ל. ועל־ידי־זה עקר המתקת הדינים בשלמות, כמבאר לעיל (אות ג), שעקר ההמתקה הוא כשחוזרין מהבטול, שזהו בחינת שופר של ראש השנה, שאז עקר ההמתקה בשלמות.

ועל־כן עקר תקון סדר התפלה הוא בשחרית, שאז מרבין בשבחות ובזמירות, ומסדרין כל סדר התפלה, קרבנות ופסוקי דזמרה וכו', כי עקר השלמות של התפלה הוא על־ידי אור הרשימו, שזוכין לקבל בעת שחוזרין מהבטול, שזהו בחינת תפלת שחרית, כנ"ל: