# לז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2053/64/37/

וזה בחינת מאה ברכות שצריכין לברך בכל יום, שלמדו רבותינו ז"ל מפסוק (דברים י, יב): "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה" וכו', ודרשו רבותינו ז"ל (מנחות מג:): 'אל תיקרי מה, אלא מאה'. כי המאה ברכות שהם כלליות התפלה כלליות השירות והתשבחות, שכלם נכללים עשר בעשר עד בחינת מאה ברכות, כל זה נמשך מבחינת הבטול הנ"ל ברצוא ושוב, שעל־ידי־זה עקר תקון התפלה כנ"ל. וזה בחינת 'אל תיקרי מה אלא מאה', 'מה' הוא בחינת הבטול, שמשם ממשיכין האור על־ידי הרשימו, מבחינת 'מה' לבחינת 'מאה', שהם בחינת המאה ברכות, שעקר תקונם על־ידי הבטול הנ"ל ברצוא ושוב, שעל־ידי־זה יכולין להרבות בברכות והודאות ותפלות ובקשות, שכלם כלולים בבחינת מאה ברכות וכנ"ל. וזהו (דברים י, יב): "מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה" וכו', כי עקר הבטול בחינת 'מה' שעל־ידי־זה זוכין אחר־כך להמשיך מ'מה' ל'מאה', כל זה אין זוכין כי אם על־ידי היראה שהיא בחינת דין. כי מחמת פחד הדין מבטלין עצמן לגמרי אל התכלית, עד שזוכין אחר־כך להמשיך בחינת קבלת התורה מהרשימו, שזהו בחינת שעושין מ'מה' 'מאה' כנ"ל (וכמבאר מזה בהתורה "אנכי" בסימן ד).

ועל־כן יצחק דיקא מצא המאה שערים, כמו שכתוב (בראשית כו, יב): "ויזרע יצחק וכו' בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'". ואיתא בספרים (פרוש הריקאנטי שם ועוד), שהמאה שערים הם בחינת המאה ברכות. ויצחק דיקא זכה למצאם ולהשיגם. זה בחינת 'מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה'. שדיקא על־ידי יראה, שהיא בחינת פחד יצחק, על־ידי־זה דיקא זוכין לבחינת 'מה'. הינו 'אל תיקרי מה אלא מאה', בחינת מאה ברכות, שהם בחינת מאה שערים, וכנ"ל: