# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/61/2/

ועל־כן כשרוצין לאכל לחם הנ"ל - צריכין נטילת ידים, כדי לזכך ולטהר את הידים, על־ידי מימי החסד שהם בחינת דעת, כדי שנוכל לשאת אותם בבחינת (דברים לב, מ): "כי אשא אל שמים ידי". ועל־כן צריך להגביה את ידיו (ארח חיים, סימן קסב, סעיף א), כדי לזכות על־ידי־זה ל'לחם מן השמים' בחינת דעת, בחינת מחלקת לשם שמים, שאי אפשר לזכות לזה כי אם על־ידי טהרת הידים.

ועל־כן צריך להרהר בתשובה קדם האכילה (ראשית חכמה, שער הקדושה, פרק טו) - זה בחינת אנחה, שעל־ידי־זה זוכין לטהר את הידים, כמו שכתוב שם (סימן נו). וזה שאמרו רבותינו ז"ל (שבת יד.): שמפני שהידים עסקניות - צריכין נטילה, כי כן נתבאר גם כן שם (סימן נו), שמחמת שהידים עסקניות, על־כן מתגבר שם העצבות רוח ביותר בחינת עצבון ידים, ועל־כן צריכין לזכך ולטהר אותם. ועל־כן אפלו כשאינו אוכל בידיו - צריך נטילת ידים. ולהפך, המאכיל אינו צריך נטילת ידים (שלחן ערוך שם, סימן קסג, סעיף ב), כי העקר תלוי בהאוכל דוקא שהוא צריך לטהר את הידים, כדי לזכות שיהיה אכילתו בבחינת דעת בחינת 'לחם מן השמים' כנ"ל.

ועל־כן צריך דוקא כלי מחזיק רביעית ועל־ידי מים דוקא (שם סימן קנט סעיף א), כי כלי מחזיק רביעית הוא בחינת מלכות, שהוא בחינת הכלי, והוא בחינת דלת שהוא בחינת רביעית, וכשנתמלאת עם מימי החסדים שהם בחינת דעת, שהוא בחינת ה"א כנ"ל, אז נעשית מהדל"ת - ה"א, בחינת (במדבר טו, ה): "רביעת ההין", כמו שכתב רבנו במקום אחר (בסימן מט).

ועל־כן צריך כח גברא דוקא (שלחן ערוך שם סעיף ז). כי צריך להמשיך דוקא אריכת ימים לתוך המלכות, כי המלכות 'לית ליה מגרמה כלום' (זהר וישב דף קפא. ועוד), על־כן צריך דוקא להמשיך לתוכה חיים וכו', ועל־כן צריך דיקא שיבואו המים מכח אדם, כדי שימשיך החיים כנ"ל, כי אי אפשר שיהיה נמשך מעצמו, כי 'לית לה מגרמה כלום'. כי על־ידי נטילת ידים - נמשך אריכת ימים לתוך המלכות כנ"ל, כי על־ידי נטילת ידים זוכין ללחם שהוא בחינת דעת. והוא חיי הנפש שהוא בחינת מלכות כנ"ל. ועל־כן נקרא המלכות על שם השלחן, בחינת 'שלחן מלכים' (עין רש"י שמות כה, כד, ובשער הפסוקים בלק סימן כב), כי על־ידי האכילה כנ"ל נשלם בחינת המלכות כנ"ל.