# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/63/4/

וזה בחינת (ברכות נה. חגיגה כז.): 'שלחן מכפר כמזבח', כי אכילה דקדשה, על ידה מתגלה הרצון, שנמשך מבחינת כלליות בן ותלמיד שהוא בחינת הדעת של משה, שהוא הפך עוונות כנ"ל, שהוא בחינת 'סלח נא' שזוכין ביום־כפור, שעל־ידי־זה זוכין לבחינת 'חנכה' בחינת 'חנכת הבית', שהיא בחינת כלליות בן ותלמיד, כמבאר כל זה במאמר הנ"ל עין שם היטב. נמצא, שהארת הרצון שזוכין בשעת האכילה נמשך מבחינת סליחת עוונות, ועל־כן 'שלחן מכפר כמזבח', כי בכל הקרבנות נאמר לרצון, בחינת הארת הרצון וכנ"ל. וזה בחינת "לא תאכלו... ולא תגעו בו פן תמתון" (בראשית ג, ג) - הוסיפה על הצווי (סנהדרין כט. ועין ברש"י שם), כי עקר האסור הוא האכילה: