# א

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/64/1/

וזה בחינת נטילת ידים קדם הסעדה, כי אנו בני ישראל־עם קדוש אנו צריכים לקדש את אכילתנו בקדשה גדולה, עד שיהיה אכילתנו בבחינת מזונא דנשמתא, בבחינת (משלי יג, כה): "צדיק אכל לשבע נפשו", שזאת האכילה היא מסטרא דיעקב אבינו, שהוא מכניע מזונא דגופא שהוא סטרא דעשו בחינת 'עקב עשו' כנ"ל. ועל־כן צריכין קדם האכילה לטהר ולקדש את ידינו במים, כדי שיהיה לנו כח על־ידי־זה להכניע מזונא דגופא ולהגביר מזונא דנשמתא, כדי שיהיה אכילתנו בבחינת מזונא דנשמתא.

וזה בחינת נטילת ידים לסעדה, כי על־ידי מצות נטילת ידים במים, על־ידי־זה אנו ממשיכים מימי הדעת הנ"ל שיוצאין על־ידי התפלה של הבעל כח כנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין לכל הבחינות הנ"ל, עד שזוכין להמשיך ה'נהר היצא מעדן להשקות את הגן' שעל־ידי־זה נמשך בחינת מזונא דנשמתא, ומכניעין מזונא דגופא בבחינת 'וידו אחזת בעקב עשו'.

ובשביל זה נוטלין הידים דיקא, כי עקר הכנעת 'עקב עשו' שהוא מזונא דגופא הוא על־ידי הידים דיקא, בבחינת 'וידו אחזת בעקב עשו', 'וידו' דיקא. כי באמת עקר ההכנעה הוא על־ידי קדשת הידים, כי כל הבחינות הנאמרים בהתורה הנ"ל - כלם נמשכים על־ידי בחינת ידים, כי עקר המשכת מימי הדעת הוא על־ידי תפלה של הבעל כח כנ"ל, ועקר בחינת כח הוא בידים כידוע בבחינת "כח ידיהם" (איוב ל, ב). כי עקר הכח של הבעל כח הנ"ל שמתפלל תפלה הנ"ל, עקר התכלית הוא שיזכה לכל הבחינות הנ"ל, כדי שיזכה לגלות חדוש העולם בעולם, שידעו ויאמינו כל באי עולם בהאמת כמו שהוא, שהעולם מחדש שהשם יתברך ברא את העולם אחר העדר הגמור, ועל־ידי־זה נמשך הנגון הנ"ל וכו'. נמצא, שעקר הוא לגלות אמונת חדוש העולם, שהוא בחינת 'בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ', וכל זה הוא בחינת 'כח מעשיו הגיד לעמו' וכו', שהם בחינת כ"ח אתון דעבדא דבראשית, שהם העשרים ושמונה אותיות שבפסוק בראשית, כידוע, שבהם ברא השם יתברך את כל הבריאה. ואלו הכ"ח אתון, הם בחינת כ"ח פרקין דידים, כידוע (עין תקוני הזהר תקון יט דף מ.).

נמצא, שעל־ידי־זה הכח של הבעל תפלה הנ"ל, על־ידי־זה נתגלה כ"ח אתון דעבדא דבראשית, שהוא בחינת כ"ח פרקין דידים, שבהם ברא השם יתברך את העולם, כמו שכתוב (ישעיה מח, יג): "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים" וכו'. וכל זה הוא בחינת התגלות אמונת חדוש העולם וכו', שעל־ידי־זה נמשך הנהר המשקה את הגן, שהוא בחינת הקול הנ"ל המכניע 'עקב עשו' בבחינת 'וידו אחזת' וכו'. ועל־כן מחמת שכל זה הוא בחינת ידים שהם בחינת כח, בחינת כ"ח אתון וכו' בחינת כ"ח פרקין דידים, שעל־ידי־זה היה חדוש העולם כנ"ל, על־כן באמת נמשך זה הכח לבחינת ידים דיקא, ועל ידם דיקא מכניעין 'עקב עשו', בבחינת 'וידו אחזת בעקב עשו', 'וידו' דיקא כנ"ל.

ובשביל זה נוטלין הידים דיקא קדם האכילה, כי דיקא על־ידי קדשת הידים יכולין להכניע מזונא דגופא, שהוא בחינת 'עקב עשו' בבחינת "וידו אחזת" כנ"ל, ואז זוכין שתהיה האכילה בבחינת מזונא דנשמתא, שזהו בחינת אכילת ישראל שהם זרע יעקב שמכניע 'עקב עשו' בידיו כנ"ל. כי מימי הנטילה הם בחינת מימי הדעת, שעל ידם נמשך ה'נהר היצא מעדן', שעל־ידי־זה זוכין להכניע מזונא דגופא שהוא 'עקב עשו' בבחינת 'וידו אחזת בעקב עשו' וכנ"ל.