# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/64/2/

ובשביל זה צריך שיהיו המים של הנטילה מים שלא נעשו בהם מלאכה (שלחן ערוך ארח חיים סימן קס סעיף ב), גם שיהיה הכלי שלם (שם סימן קנט סעיף א). כי כל המלאכות יש בהם אחיזת הסטרא אחרא שנאחזת בהל"ט מלאכות, שבהם כלולין כל המלאכות שבעולם, כי כל הל"ט מלאכות נמשכין מזהמת הנחש, על־ידי שאכל אדם הראשון מעץ הדעת על־ידי עצת הנחש, שעל־ידי־זה נתקלל "בזעת אפיך תאכל לחם, בעצבון תאכלנה" (בראשית ג, יז־יט), שמשם נמשכין הל"ט מלאכות, כידוע. ועקר חטא אדם הראשון היה באכילה שאכל מעץ הדעת טוב ורע, דהינו פגם הנ"ל שאכל מאכל של אסור שהוא בחינת מזונא דגופא בחינת 'עקב עשו', כי אדם הראשון כפר בעקר (סנהדרין לח:), כי הנחש הטעהו ואמר לו (בראשית ג, ה): "כי ידע אלהים כי ביום אכלך ממנו" וכו', ואמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה יט, ד) שאמר להם: "מן העץ אכל וברא את העולם". נמצא, שכפר בחדוש העולם, כי שמע לעצת הנחש שהוא בחינת "והנחש היה ערום" (בראשית ג, א) הנאמר בהתורה הנ"ל, שעל־ידי כל זה מתגבר הכפירה בחדוש העולם.

כי כמו שעל־ידי התפלה של הבעל כח שהוא מכניע בחינת 'והנחש היה ערום' כמבאר בהתורה הנ"ל, על־ידי־זה זוכין לכל הבחינות הנ"ל, עד שזוכין לגלות האמונה האמתית של חדוש העולם שעל־ידי־זה האכילה בבחינת מזונא דנשמתא כנ"ל, כמו כן להפך, חס ושלום, כשמתגבר חס ושלום בחינת 'והנחש היה ערום', על־ידי־זה מתגברין הכפירות חס ושלום, ומתגבר, חס ושלום, דעות האפיקורסים הכופרים בחדוש העולם, ימח שמם וזכרם, ואז האכילה בבחינת מזונא דגופא, כי נחלש מזונא דנשמתא כנ"ל, ומתגבר 'עקב עשו' שהוא זהמת הנחש שהוא בחינת מזונא דגופא. וכל זה הוא בחינת חטא אדם הראשון ששמע לעצת הנחש, בחינת 'והנחש היה ערום' הנאמר שם בפרשה, וכפר בעקר חדוש העולם, ואכל מעץ הדעת שהוא אכילה דסטרא אחרא אכילה של אסור, שהוא עקר מזונא דגופא.

ועל־כן באמת, כשהשם יתברך רצה לרחם עליו ולתקנו - המשיך עליו 'הקול המשקה את הגן', כמו שכתוב שם בפרשה (בראשית ג, י): "את קלך שמעתי בגן ואירא" וכו', שעל־ידי־זה חוזרין ומכניעין מזונא דגופא ומגבירין מזונא דנשמתא, ועל־ידי־זה התחיל באמת תקון החטא שלו.

אבל עדין לא נתברר לגמרי עד שיבא משיח, כידוע, ועל־ידי חטאו גרם הל"ט קללות, שעל־ידי־זה צריכין להתיגע בל"ט מלאכות שהם בחינת 'בזעת אפיך' וכו'. נמצא, שכל המלאכות שכלולים בל"ט מלאכות, כלם יש בהם אחיזת זהמת הנחש, שהוא ההפך מכל הנ"ל, שעל ידו מתגבר, חס ושלום, מזונא דגופא וכנ"ל. על־כן המים של הנטילה שצריכין לקדש ולטהר בהם את הידים, כדי לזכות למזונא דנשמתא כנ"ל, על־כן צריכין שיהיה מים שלא נעשה בהם מלאכה, כדי שלא יהיה בהם שום אחיזה מזהמת הנחש, כדי שנוכל לטהר על ידם את הידים, כדי שיהיה להם כח להכניע מזונא דגופא, שהוא זהמת הנחש כנ"ל, ולהגביר מזונא דנשמתא כנ"ל שהוא בחינת אכילת ישראל שהם בני יעקב וכו' כנ"ל: