# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/64/3/

ועל־כן צריכין שתהיה הכלי שלמה, כי המים רומזין על הדעת הנפלא שיתגלה לעתיד, בחינת (ישעיה יא, ט): "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", ועקר הדעת הוא לדעת את ה', דהינו לידע ולהאמין, שהוא יתברך יחיד קדמון, הוא היוצר, הוא הבורא יש מאין המחלט, הינו אמונת חדוש העולם הנ"ל, וכמבאר בהתורה הנ"ל, שעל־ידי הדעת בחינת 'ומלאה הארץ דעה' וכו' זוכין לבחינות הנ"ל, עד שזוכין לאמונה הנ"ל, הינו אמונת חדוש העולם שהוא העקר כנ"ל. וזה הדעת הנ"ל שהוא בחינת מים, אי אפשר להשיגו ולקבלו כי אם על־ידי כלי, שהוא בחינת אמונה, שהוא בבחינת המדמה, כמו שכתוב בהתורה הנ"ל. כי המדמה הוא הכלי של הדעת האמתי, כי באמת כל הדעות של כל העולם, אפלו של החכמים והחוקרים הגדולים, הכל הוא רק בכח המדמה, כי דעת האמתי הוא רק לדעת את ה', וזה לא התחילו עדין להשיג ולטעם כלל, כי לזה הדעת אין זוכין כי אם צדיקים גדולים ונוראים - יחידים שבדורות, אבל אנו אין בנו כח להשיג הדעת הזה, ואנו צריכים להתחזק רק באמונה שאנו זוכין על־ידי ברור המדמה, שנתברר על־ידי שאנו זוכין להתקרב לצדיקי אמת כמו שכתוב בהתורה הנ"ל. ועל־כן אלו הרשעים האפיקורסים שאינם רוצים לסמך על דעת הצדיקים הקדושים, והם בגעל נפשם וטנופם בכל התאוות הם חפצים לחקר בשכלם המשקץ, על־כן באמת כח המדמה שלהם מערב ומבלבל, עד שבאים לידי כפירות גדולות או לאמונות כוזבות.

כי אי אפשר לינק ולשאב מהדעת הקדוש, כי אם על־ידי שזוכין לקדש ולברר את המדמה על־ידי התקרבות לצדיקים אמתיים, שעל־ידי־זה המדמה מברר, ואז זוכין לאמונה שלמה דקדשה, כי עקר האמונה הוא בהמדמה, כי במה שהשכל מבין - אין צריכין אמונה וכמבאר בהתורה הנ"ל, וזה המדמה המברר שהוא בחינת אמונה, הוא בחינת כלי ששואב ומקבל מימי הדעת. וזה מרמז בהתורה הנ"ל, שכתב שם בסוף, שכל התארים והשבחים שאנו מתארין אותו יתברך - כלם הם בבחינת המדמה וכו', וזה בחינת "ליום חגנו" (תהלים פא, ד), בחינת "ובמחוגה יתארהו" (ישעיה מד, יג) וכו', עין שם בסוף. וזה בחינת כלי, כי הפרוש הפשוט של הפסוק 'ובמחוגה יתארהו' נאמר על עשית כלי, כמו שכתוב שם: "יעשהו במקצעות ובמחוגה יתארהו" וכו', ושם מדבר מגנות אמונות כוזביות שמאמינים בעבודה זרה 'עץ ואבן מעשה ידי אדם', שזהו בחינת כלים דסטרא אחרא, שהם אמונות כוזביות - שמאמינים בעץ ואבן ממש. אבל על כל פנים מבאר שם, שהפסוק מדבר מעשית כלים. ולהפך בקדשה - אמונה הקדושה בהשם יתברך, שהוא בבחינת המדמה המברר, שעל־ידי־זה זוכין לתאר ולשבח אותו יתברך בתארים ושבחים הגונים כראוי, כל זה הוא בחינת כלי ברוחניות, כי התארים והשבחים שמתארין ומשבחין אותו הם כלים לקבל השגת אלהותו, כל חד כפום מה דמשער בלבה. כי באמת "לית מחשבה תפיסא בה כלל" (תקוני הזהר הקדמה דף יז.), רק על־ידי תפלות ושירות ותשבחות, דהינו תארים ושבחים שנתן לנו ברחמיו רשות לתארו ולשבחו בהם, על־ידי־זה יש לנו כח להמשיך עלינו האמונה הקדושה, שעל־ידי־זה נעשין בחינת כלים לקבל בהם השגת אלהותו כל חד כפום מה דמשער בלבה.

ועל־כן צריכין שתהיה הכלי של נטילת ידים בשלמות בלי שום פגם וחסרון, כדי שתוכל לקבל ולהכיל את המים שהם בחינת מימי הדעת הנ"ל, שהוא הדעת שיתגלה לעתיד, שאי אפשר לקבלו כי אם על־ידי כלי שלמה שהוא בחינת מדמה המברר ומתקן. כי כשהכלי פגומה ושבורה היא בבחינת "בארת נשברים אשר לא יכלו המים" (ירמיה ב, יג), שנאמר על העובדי כוכבים הכופרים שיש להם אמונות כוזביות. על־כן צריכין שתהיה הכלי שלמה, כדי לקבל על ידה מימי הדעת הנ"ל שעל־ידי־זה זוכין לאמונת חדוש העולם כנ"ל, שעל־ידי־זה עקר הכנעת מזונא דגופא וזוכין למזונא דנשמתא שזה עקר כונת הנטילה כנ"ל: