# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/64/4/

ובשביל זה מים מטהרין מכל הטמאות, ואי אפשר לכנס לשום קדשה בלי מים, כגון הכהנים בעבודתם, וכן בבקר בקומו, וכן קדם תפלה ותורה צריכין לטבל או לטל ידיו במים, וכן כל הטמאים אינם עולים מטמאתן כי אם על־ידי מים. כי מים מרמזים על הדעת של חדוש העולם, כי מים קדמו לכל הבריאה, כי התחלת הבריאה היה המים כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ירושלמי חגיגה פרק ב הלכה א, הובא ברש"י בראשית א, א). נמצא, שעקר חדוש העולם התחילו מן המים, ועל־כן שם עקר שרש הדעת של חדוש העולם שעל־ידי־זה עקר הטהרה, ורק על־ידי־זה נכנסין בעבודת ה', כי זה עקר יסוד האמונה הקדושה, להאמין בחדוש העולם, בחינת 'בראשית ברא אלהים' וכו' שהוא התחלת התורה, וזה עקר הקדשה והטהרה. כי להפך, כל הטמאות נמשכין מזהמת הנחש שהביא מיתה, שמשם עקר הטמאה, ועקר זהמת הנחש הוא הכפירה של הכופרים בחדוש העולם, חס ושלום, ועל־כן מים שהם בחינת מימי הדעת הנ"ל, שעל־ידי־זה נמשך אמונת חדוש העולם, על־ידי־זה כל הטהרות שבעולם, ואי אפשר לכנס לשום קדשה ועבודה כי אם על־ידי מים, כי כל הקדשות וכל עבודות ה' תלויים באמונה זו של חדוש העולם, שזוכין להמשיך על עצמו על־ידי טהרה במים על־ידי טבילה או נטילה כפי הדין, כי על־ידי הטהרה במים - ממשיכים על עצמו בחינת הארת מימי הדעת שיתגלה לעתיד, שעל־ידי־זה זוכין לאמונת חדוש העולם, שהוא יסוד התורה והעבודה כנ"ל: