# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/64/7/

וכל זה זוכין על־ידי התפלה־בבחינת־דין של הבעל כח, כמבאר היטב בהתורה הנ"ל, שעל־ידי התפלה של הבעל כח זוכין לעשות גרים ולהרבות כבודו יתברך, ולהמשיך נבואה שעל־ידי־זה נתברר המדמה. נמצא, שכח הצדיקים שמבררין המדמה נמשך מהתפלה של הבעל כח הנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין לרוח נבואה שעל־ידי־זה מבררין המדמה כנ"ל.

וזה שנסמך פרשת שאו את ראש בני ישראל (במדבר כו, ב) לפרשת פינחס בן אלעזר וכו' (כה, ז), כי פנחס השיב חמת השם יתברך, והמתיק הדין מישראל על־ידי התפלה־בבחינת־דין שהתפלל, בחינת "ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה" (תהלים קו, ל), כמבאר היטב בתחלת התורה הנ"ל עין שם, ועל־כן תכף אחר זה שהזכיר הכתוב גדל הכח של פנחס שהשיב את חמתו וכו', שכל זה היה על־ידי התפלה־בבחינת־דין שלו כנ"ל, שעל־ידי־זה נעשין כל הבחינות הנ"ל, שמשם מקבלין הצדיקים רוח נבואה, שעל־ידי־זה נתברר המדמה, וזוכין לאמונה ולחדוש העולם שלעתיד שזהו בחינת ארץ־ישראל, שבשביל זה מסגל מאד להזכיר שמות הצדיקים כנ"ל.

וזה בחינת פרשת שאו את ראש בני ישראל למשפחתם - ששם מזכיר שמות כל הצדיקים שהם ראשי אבות בני ישראל אשר השם יתברך שתף שמו בשמותם, כמו שכתוב: "החנכי... הפלאי" (במדבר שם, ה) כמו שפרש רש"י: 'שמי מעיד עליהם', נמצא, שכל השמות של המשפחות הנזכרים שם בפרשת פנחס, כלם הם בחינת שמות הצדיקים ששמו יתברך משתף בהם, ועל־כן מה טוב ויפה סמיכת פרשה זו לענין 'פינחס בן אלעזר' שהוא הבעל כח שהתפלל תפלה־בבחינת־דין שממנו נמשך הכח של הצדיקים וכו', אשר מחמת זה מסגל הזכרת שמותם כנ"ל.

ועתה מה יפה אף נעים שנסמך תכף לזה פרשת ירשת ארץ־ישראל, כמו שכתוב שם (פסוק נג נה): "לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות, לשמות מטות אבתם ינחלו". כי כל הבחינות הנ"ל הם בחינת ארץ־ישראל, כי חדוש העולם שלעתיד שזוכין על־ידי כל הנ"ל, הוא בבחינת ארץ־ישראל כנ"ל והבן היטב. וזהו 'לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות', 'במספר שמות' דיקא, 'לשמות מטות אבתם' דיקא, הינו בחינת שמות הצדיקים שעל ידם נתברר המדמה וזוכין לאמונה, ועל־ידי־זה זוכין לחדוש העולם שלעתיד שהוא בחינת ארץ־ישראל כנ"ל, והבן היטב: