# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/64/8/

ועל־כן אין חיבין בנטילת ידים כי אם על פת שמברכין עליו המוציא וברכת המזון, והמוציא וברכת המזון אין מברכין אלא על חמשת המינין שנשתבחה בהן ארץ־ישראל, שעקר מצות ברכת המזון הוא רק לברכו יתברך על שנתן לנו ארץ־ישראל, כמו שכתוב (דברים ח, י): "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטבה" וכו'. כי עקר קדשת האכילה הוא על־ידי ארץ־ישראל, שהוא בחינת חדוש העולם שלעתיד שעל־ידי־זה נמשך הנגון שלעתיד, שעל־ידי־זה זוכין שתהיה האכילה בבחינת מזונא דנשמתא כנ"ל, שבשביל זה עקר מצות נטילת ידים כנ"ל. ועל־כן עקר נטילת ידים הוא על חמשת המינין דיקא שחיבין עליהם ברכת המזון שהם שבח ארץ־ישראל, כי עקר נטילת ידים להמשיך בחינת ארץ־ישראל על־ידי מימי הדעת, כדי לזכות להנגון הנ"ל, כדי שתהיה האכילה בבחינת מזונא דנשמתא, כנ"ל:

ועוד יש בזה כמה דברים. השם יתברך יזכנו להמשיך אמונה שלמה בעולם, ונשוב לארץ־ישראל במהרה בימינו, ויקים (שיר השירים ד, ח): "תבואי תשורי מראש אמנה", במהרה בימינו, אמן:

הלכות בציעת הפת