# קא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/101/

ועל־כן עקר מצות סכה הוא לאכל בסכה, כמו שכתוב בשלחן ערוך (ארח חיים סימן תרלט סעיף ח): 'נהגו שאין מברכין כי אם בשעת אכילה'. כי סכה בחינת מקיפים כמו שמבאר בכונות (שער הכונות ענין סכות דרוש ד), הינו בחינת מחצות המקיפין המבארין שם בהתורה הנ"ל על מאמר רבותינו ז"ל (בבא בתרא עה:): 'עתידין צדיקים שיהיה מחצתן לפנים ממלאכי השרת' וכו', שזהו בחינת הארת הרצון בשעת האכילה כמו שמבאר שם. ועל־כן צריכין לאכל בסכה, ואז דיקא מברכין 'לישב בסכה', כי עקר מצות סכה לזכות להארת הרצון הנ"ל בשעת האכילה, שזהו בחינת הארת המקיפין הנ"ל בחינת 'כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל', שזהו בחינת מחצות הסכה כנ"ל. ועקר הארת הרצון בשעת האכילה הוא על־ידי שהמלכות עולה עם כל הבטחונות ומקבלת הפרנסה מהידים שהם הרמזים שב'ים החכמה' וכו'.

וזה בחינת הארבעה מינים שנוטלים בידים בסכות ומנענעים בהם לכל צד, שכל זה הוא בחינת רמזים שהם בחינת ידים כנ"ל, וכמבאר מזה בהלכות הקודמין הנ"ל (הלכות סכה, הלכה ד; נדרים הלכה ד, חזקת מטלטלין ג). והעקר מרמזין לכל אחד שלא יתיאש, רק ישתדל להיות נכלל בתוך הקבוץ הקדוש ששואבין מימי הדעת ממעיני הישועה. כי הארבעה מינים מרמזין על כל הכתות שיש בישראל כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ויקרא רבה ל, יב): שהאתרוג יש בו טעם וריח וכו', עד 'ערבי נחל שאין בהם לא טעם ולא ריח' וכו'. ואוגדין כלם יחד שזה בחינת (עמוס ט, ו): "ואגדתו על ארץ יסדה", כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תנחומא אמר יז). ועל־ידי־זה נכללין גם הפושעי ישראל, בחינת ערבי נחל, בתוך הקבוץ הקדוש ונתתקנין גם כן, כי "כל המחבר לטהור טהור" (בבא קמא צב:). ועל־כן עוסקין ביותר בסכות בהערבי נחל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סכה מה.): 'מרביות של ערבה היו מביאין' וכו' ובפרט בהושענא רבא. כי עקר היגיעה הוא בשביל בחינת הערבי נחל, כדי לעורר אותם גם כן שיתחברו ויתקבצו אל הקבוץ הקדוש כי זה כל תקונם וכנ"ל, ועם האגדה זאת מתפללין על פרנסה. כי עקר הפרנסה מקבלין על־ידי הבטחונות שמקבץ המלכות ועולה ומקבל הפרנסה מהידים שהם הרמזים כמו שמבאר שם, שזהו בחינת ארבעה מינים שנוטלין בידים כנ"ל. ועין בהלכות הקודמין הנ"ל: