# קב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/102/

ועל־כן סכות נקרא "חג האסיף" (שמות כג, טז) - שאוסף כל מיני מאכל (רש"י שם וחגיגה יח.). וזהו בעצמו בחינת האספה והקבוץ של נפשות ישראל שמתאספין אז בתוך סכת שלום בתוך הענני כבוד כנ"ל. כי כבר מבאר, שכל הטעמים של כל המאכלים נמשכין מהדעת שהוא התורה שנמשכת על־ידי קבוץ נפשות ישראל כנ"ל (באותיות צא־צב). ועקר הוא הלחם ששם כל הטעמים כנ"ל. ועל־כן עקר מצות אכילה בסכה הוא אכילת לחם, כי פרות מתר לאכל חוץ לסכה, כי אין בהם קביעות סעדה, וכמבאר בשלחן ערוך (ארח חיים סימן תרלט סעיף ב), ועקר חיוב סכה הוא באכילת לחם, ואז דיקא מברכין 'לישב בסכה', כי עקר קבוץ כל הטעמים של כל הפרות וכל המאכלים הוא בהלחם כנ"ל. ועל־כן בסכות שאז עקר תקון הקבוץ והאספה של נפשות ישראל כנ"ל, על־כן אז הוא תקון כל המאכלים, בחינת 'חג האסיף' - שאוסף כל מיני מאכל, הינו שאוספין טעם כל המאכלים לתוך הסכה ששם האספה והקבוץ של נפשות ישראל. ועקר אספת כל המאכלים הוא הלחם שהוא עקר המאכלים כי לשם נאספין כל טעמי המאכלים בבחינת מן הנ"ל, עד שנזכה על־ידי האכילה להארת הרצון המפלג בשעת האכילה דיקא, שזהו בחינת מצות אכילה בסכה וכנ"ל, וכל זה זוכין על־ידי הדעת הנ"ל שהוא כלליות העולמות שהוא נמשך על־ידי האספה והקבוץ של ישראל וכנ"ל. נמצא, שאספת וקבוץ נפשות ישראל שעל־ידי־זה נמשך הדעת הנ"ל, ואספת כל המאכלים - הם בחינה אחת. וכל זה זוכין בסכות על־ידי כל התקונים שהמשכנו בראש השנה ויום הכפורים וכנ"ל: