# קג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/103/

וזה בחינת שמיני עצרת. שאז גמר התקון של ראש השנה ויום־כפור וסכות, כמו שמבאר בכונות האר"י ז"ל (סכות דרוש ג). ועל־כן נקרא 'עצרת' לשון 'אספה', כי עקר כלל התקונים שהמשכנו מראש השנה עד שמיני עצרת, הוא בחינת תקון הקבוץ והאספה של נפשות ישראל, שהצדיקים האמתיים בחינת רועי ישראל מתיגעין בזה ביותר בכל חדש תשרי מראש השנה עד שמיני עצרת - לאסף ולקבץ את כל נדחי ישראל, שכלם ישובו להשם יתברך באמת, ויעמדו על עמדם, באפן שיתקים הקבוץ הקדוש לדורות עולם, שבזה תלוי כל הגאלה שלמה בבחינת (תהלים קמז, ב): "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס". וכן מפטירין בכל תענית צבור שהוא בחינת תשובה: "נאם ה' מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו" (ישעיה נו, ח). ועקר זה התקון נעשה בראש השנה על־ידי תקיעת שופר בחינת (שם כז, יג): "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים וכו' והנדחים" וכו', והגמר הוא בשמיני עצרת. ועל־כן נקרא 'עצרת' לשון אספה וקבוץ כנ"ל.

ועל־כן נוהגין אז לקרא את כל אחד לעלות לתורה, כי זה כל עסקנו בחדש הזה - לקבץ ולאסף ולהעלות הכל אל התורה כנ"ל, שגמר תקון זה נגמר בשמיני עצרת ושמחת תורה כנ"ל, ועל־כן הכל עולין אז אל התורה וכנ"ל: