# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/19/

וזה בחינת ארבע כוסות של יין. כי יין בקדשה זה בחינת התגלות הרצון, בבחינת (ערובין סה.): 'כל המתפתה ביינו' וכו', בחינת "וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים" וכו' (שיר השירים ז, י), ופרש רש"י: "אהבת המישור", בחינת אהבה והשתוקקות ורצון מפלג, וכנראה בחוש, שמי שהוא ירא שמים ושותה יין בקדשה בשבת ויום טוב וכו', אזי יתעורר לבו בהשתוקקות נמרץ להשם יתברך. כי 'זכה - היין משמחו' (יומא עו:), בחינת (תהלים קד, טו): "ויין ישמח לבב", ושמחה הוא בחינת הרחבת הלב בהשתוקקות נמרץ לה' יתברך, בחינת (שם טז, יא): "שבע שמחות את פניך" וכו', וכמו שכתוב (שיר השירים א, ד): "נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך". וזה בחינת כוס יין של ברכת המזון, לגלות הארת הרצון שנמשך בשעת האכילה על־ידי כלליות בן ותלמיד וכו', כנ"ל.

וזה בחינת קדוש על כוס יין בשבת ויום טוב. כי 'אין אומרים שיר אלא על היין' (ברכות לה.), כי שיר הוא עקר הדבקות להשם יתברך ברצון מפלג וכו'. ועל־כן בכניסת שבת שאז צריכין להעלות כל מעשה בראשית שבששת ימי המעשה, ולתקן כל העובדין דחל שיכללו בקדשת שבת, שיכללו ששת ימי המעשה בקדשת שבת, שזה עקר תכליתם, כשעולים ונכללין בשבת שהוא תכלית שמים וארץ. כי שבת בחינת עולם הבא, שעקר תכלית העולם הזה שנברא בששת ימי המעשה הוא שיהיה נכלל בעולם הבא שהוא בחינת שבת, שזהו בחינת כלליות העולמות וכו', כנ"ל.

על־כן תכף בכניסת שבת צריכין לקדש על היין שהוא בחינת רצון, כי עקר הכלליות הוא על־ידי הרצון וכנ"ל, כי העקר הוא להמשיך רחמנות על העולם להאיר בהם הדעת להוציאם מהרוח שטות שמשם כל העוונות והפגמים, רחמנא לצלן, שעקר אחיזתו בששת ימי המעשה, בבחינת: "שטו העם ולקטו" (במדבר יא, ח) - 'בשטותא' וכו' (זהר בשלח דף סג.). אבל בשבת מאיר הדעת הינו הדעת של הרב המאיר בבן ותלמיד, כי הצדיק בחינת שבת וכו' [וכמו שמבאר מזה במקום אחר (בלקוטי תנינא סימן סז)], ועל־כן מקדשין על היין, כי עקר שלמות כלליות הנ"ל הוא בחינת הארת הרצון וכנ"ל.

ואין קדוש אלא במקום סעדה, כדי להמשיך הארת הרצון בשעת האכילה, שאז עקר הארת הרצון שמשם עקר השביעה, בחינת (תהלים קמה, טז) "ומשביע לכל חי רצון", וזהו: "ואכלת ושבעת וברכת" וכו' (דברים ח, י), שהוא מצות ברכת המזון על כוס יין, כי על־ידי־זה ממשיך כל אחד הארת הרצון וכנ"ל. וזהו גם כן בחינת קדוש של יום טוב כי 'יום טוב נמי אקרי שבת' (עין ביצה יח. מנחות סה:):