# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/20/

אבל בפסח שהוא תחלת הגאלה שהיתה בנס נפלא ובחסד גדול, כי היה עדין קדם מתן תורה ונגאלו בלי אתערותא דלתתא וכו', על־כן צריכין אז להמשיך הדעת הנ"ל, שעקר השלמות הוא הארת הרצון בכמה שנויים, כמבאר בכונות. וזה בחינת ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאלה: "והוצאתי... והצלתי... וגאלתי, ולקחתי" (שמות ו, ו ז). כי בשבת מעלין על־ידי הקדוש ששת ימי החל, על־ידי אתערותא דלתתא שהוא על־ידי התורה והמצוות שעסקו בחל, בבחינת (שם כ, ט י): "ששת ימים תעבדו וכו', ויום השביעי שבת", שכפי העבודה של ששת ימים כן זוכה לקדשת שבת וכו'.

אבל בפסח שהיה קדם מתן תורה ולא היה אז אתערותא דלתתא, רק ממשיכין מחין גדולים מלמעלה בכניסת פסח בחסדו לבד, שההתחלה הוא מקדוש על היין (שלחן ערוך ארח חיים סימן תעג סעיף א), על־כן אי אפשר לאכל הסעדה מיד, כי עתה אי אפשר לזכות להמשיך ולהאיר בשלמות הארת הרצון, כי אם על־ידי שישתו עוד כוס שניה קדם הסעדה, ולסדר עליו ההגדה, ולספר הנסים והנפלאות שעשה השם יתברך עמנו שהוציאנו ממצרים בחסדו, ו'מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשו קרבנו' וכו', ועל־ידי־זה עקר הכלליות של דרי מטה שהוא זה העולם בדרי מעלה בעולם העליון, כלליות עשיה באצילות, שהוא בחינת 'בן חכם' שמאיר ב'בן רשע' שהוא בבחינת עשיה, שאי אפשר לברר בחינת עשיה להאיר שם הדעת, כי אם על־ידי בחינת אצילות, כמו שכתוב בכונות, כי העקר הוא לתקן ה'בן רשע' שהוא בחינת עשיה, הינו להאיר הדעת העליון הגבה מאד להמשיכו בחכמה נפלאה עד שיאיר בעשיה, כדי להחזיר הרשעים בתשובה, כי כל מה שהוא נמוך ביותר וחולה ומקלקל ביותר - צריכין להמשיך עליו שכל ודעת ממקום גבה יותר (כמו שכתוב בהתורה "מישרא" סימן ל, עין שם). כי הארבע כוסות הם כנגד הארבעה בנים, כמו שכתוב בכונות (עין פרי עץ חיים שער חג המצות פרק ב ז).

ועל־כן על־ידי כוס שניה שמסדרין עליו ההגדה שהוא כנגד עשיה וכו' שיהיה נכלל באצילות, על־ידי־זה עקר כלליות העולמות הנ"ל שזה העקר התקון הנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין להארת הרצון. על־כן אי אפשר לאכל מקדם, כי עתה אי אפשר לזכות לכלליות הנ"ל כי אם על־ידי־זה שמסדרין ההגדה על כוס שניה וכנ"ל. ועל־כן עוקרין הקערה מקדם (שלחן ערוך שם סעיף ו), להורות, כי עתה אי אפשר לאכל בבחינת הארת הרצון כנ"ל כי אם על־ידי שיספרו ביציאת מצרים וכו', שעל־ידי־זה עקר הכלליות וכו' כנ"ל: