# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/21/

וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה תִּינוֹק וְיִשְׁאַל "מַה נִּשְׁתַּנָּה", כִּי "כָּאן הַבֵּן שׁוֹאֵל" (פְּסָחִים קטז.), כִּי הַהֶכְרֵחַ שֶׁיִּשְׁאַל הַבֵּן שֶׁהֵם הָאַרְבָּעָה בָּנִים הַנַּ"ל, כִּי עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁגִּלָּה אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְעֵין כֹּל, הַכֹּל הָיָה בִּשְׁבִיל הַבָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ד, ט): "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ", וְכֵן בִּפְסוּקִים רַבִּים. כִּי זֶה עִקַּר הַדַּעַת הַנַּ"ל - לְהָאִיר בְּבָנִים וְתַלְמִידִים שֶׁנִּקְרָאִים גַּם כֵּן בָּנִים לְהָאִיר הַדַּעַת מִדּוֹר לְדוֹר לְעוֹלָם, בְּחִינַת (תְּהִלִּים קמה, ד): "דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת י, ב): "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ" וְכוּ'. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּיִים כְּדֵי שֶׁיִּשְׁאַל.

אֲבָל כָּל הַתְּשׁוּבָה הוּא רַק שֶׁמְּסַפְּרִין כִּי 'עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם' וְכוּ', וּמַאֲרִיכִין בְּסִפּוּר זֶה, וְ'כָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וְכוּ' מְשֻׁבָּח' (הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח). אֲבָל בְּכָל זֶה עֲדַיִן אֵין תְּשׁוּבָה מַסְפֶּקֶת וְטַעַם גָּמוּר עַל כָּל הַמִּצְווֹת וְהַשִּׁנּוּיִים, כַּמּוּבָן לַכֹּל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּסְּפָרִים מִזֶּה (שְׁלָ"ה פְּסָחִים בֵּאוּר הַהַגָּדָה). אֲבָל בֶּאֱמֶת זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן, שֶׁמּוֹדִיעִין לוֹ שֶׁכָּל הַשִּׁנּוּיִים, שֶׁבַּלַּיְלָה הַזֹּאת וְכָל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, הַכֹּל בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁגִּלָּה לָנוּ בְּרַחֲמָיו עַל־יְדֵי יְצִיאַת מִצְרַיִם עַל־יְדֵי הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ עַד אֵין חֵקֶר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה רָאִינוּ עַיִן בְּעַיִן כִּי רָאוּי לָנוּ לְעָבְדוֹ וּלְקַבֵּל עֹל מַלְכוּתוֹ בְּאַהֲבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ עַל־יְדֵי מֹשֶׁה. אֲבָל עִקַּר הַטַּעַם שֶׁל כָּל מִצְוָה בִּפְרָטִיּוּת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיט, צו): "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ (בְּהִלְכוֹת פֶּטֶר חֲמוֹר, הִלְכוֹת פֶּסַח, הֲלָכָה ט, הֲלָכָה ו) עַל תְּשׁוּבַת הַבֵּן חָכָם (פְּסָחִים קיט:): 'אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן', עַיֵּן שָׁם. וְכֵן לְכֻלָּם מְשִׁיבִין רַק (שְׁמוֹת יג, טז): "בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם", לוֹמַר, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה אָנוּ אוֹכְלִים עַתָּה מַצָּה מָרוֹר וְכוּ', וּבִשְׁבִיל זֶה עוֹשִׂים שִׁנּוּיִים, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁאַל וְיָשִׁיבוּ לְךָ וִיסַפְּרוּ לְךָ הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם, וּמִמֵּילָא תָּבִין, שֶׁרָאוּי לָנוּ לְקַיֵּם דִּבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁמָּסַר לָנוּ כָּל זֶה, אֲבָל עִקַּר הַטַּעַם בִּפְרָטִיּוּת בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר לְךָ וְכַנַּ"ל (בְּאוֹת ז) עַל פָּסוּק 'לְעֵינֵי הָעַמִּים' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם (דְּבָרִים ד, ו).

וְעַל־כֵּן הָרָשָׁע שֶׁשּׁוֹאֵל בְּדֶרֶךְ עַזּוּת (שְׁמוֹת יב, כו): "מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָכֶם" וּמוֹצִיא עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל וְכוֹפֵר בָּעִקָּר (וְעַיֵּן בְּהִלְכוֹת פֶּטֶר חֲמוֹר הַנַּ"ל מִזֶּה), עַל־כֵּן מַקְהִין אֶת שִׁנָּיו וְאוֹמְרִים לוֹ: "לִי וְלֹא לוֹ – אִלּוּ הָיָה שָׁם לֹא הָיָה נִגְאָל". הַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁאַתָּה מוֹצִיא עַצְמְךָ מִן הַכְּלָל וְאַתָּה שׁוֹאֵל 'מָה הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת לָכֶם' – וְלֹא לוֹ', כְּאוֹמֵר שֶׁהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְקַיֵּם זֹאת הָעֲבוֹדָה אִם לֹא שֶׁיְּבָאֲרוּ לוֹ בְּפֵרוּשׁ הַטַּעַם שֶׁל כָּל דָּבָר, שֶׁזֶּה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן מְרַחֲקִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ: 'אִלּוּ הָיָה שָׁם לֹא הָיָה נִגְאָל'. כִּי הַגְּאֻלָּה הָיְתָה רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה – "וַיַּאֲמֵן הָעָם" (שְׁמוֹת ד, לא), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שִׁיר הַשִּׁירִים ד, ח): "תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה", רַק שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לָנוּ לָבֹא לֶאֱמוּנָה, עַל־כֵּן עָשָׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת כָּאֵלֶּה וְהֶרְאָה לָנוּ שֶׁרָאוּי לְהַאֲמִין, וְיִשְׂרָאֵל־עַם קָדוֹשׁ קִיְּמוּ כֵּן, וְהִסְתַּכְּלוּ עַל הָאֱמֶת וְהֶאֱמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ. אֲבָל לְבָאֵר לְךָ הַדַּעַת בִּפְרָטִיּוּת שֶׁתֵּדַע טַעַם הָעֲבוֹדָה, זֶה אִי אֶפְשָׁר כַּנַּ"ל.

וְכָל כַּוָּנָתֵנוּ אֲפִלּוּ בִּתְשׁוּבַת הָרָשָׁע, הוּא לְטוֹבָתוֹ, אוּלַי יָשׁוּב עַל־יְדֵי־זֶה מֵרִשְׁעָתוֹ וְיַכְנִיעַ לְבָבוֹ לִבְלִי לִשְׁאֹל קֻשְׁיוֹת בְּרִשְׁעוּת כָּזֶה, וּכְמוֹ שֶׁכְּבָר פָּעֲלוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁכַּמָּה רְשָׁעִים שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה עַל־יְדֵי דִּבְרֵיהֶם, שֶׁהִכְנִיסוּ בָּהֶם שֶׁיִּסְתַּכְּלוּ עַל הָאֱמֶת וְלֹא יִשְׁאֲלוּ קֻשְׁיוֹת יוֹתֵר מִדַּאי, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹפִיעַ עֲלֵיהֶם הַדַּעַת שֶׁרָאוּי לָהֶם לְהַאֲמִין עַל־יְדֵי כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים וְכוּ', וְכַנַּ"ל: